וידבר דוד ס

בנ"ד דבני א"י דבתר מנהג דמשק גרירנא הדבר ברור דאפי' אמיד בנכסיה צרכי קבורה הם מן האמצע וכו' עאכ"ו דמנהג ירושלם ת"ו פשוט וברור לנו דלעולם הקבורה מן האמצע אפי' אמיד בנכסי ומעולם לא ראינו ולא שמענו הפך מזה עכ"ל: וכן העלה הר' ברה"מ ז"ל סי' קי"ח ע"ש וכן כתב הר' פרה"א ח"א פכ"ב מה' אישות וז"ל והתכריכים וצרכי קבורה וקס"ס ומצבה וכן ההוצאה הנהוגה לתשלום השבעה והשלשים והשנה ושמנים ושלחנות הכל ינכו מהנדוניא קודם חלוקה עכ"ל: וכן הביא היד אהרן אה"ע סי' קי"ח הגהת הטור אות ל"ח משם הר' צדק ח"א סי' ל"ג וז"ל שמנהג ירושלם תוב"ב הוא כשיבואו לחלוק חכ"כ מנכסי נדונייתה מוציאים בתחלה הוצאות צרכי קבורה כגון תכריכין והקסמית שלוקח הדיין לתת רשות לקוברה והוצאות פרטיות כגון נרות של שעוה ושלחנות לעניים ומקוננות ותשלום שבעה ושלשים ושנה ושמן למאור שמדליקים לנשמתם בי"ב חדש בשבתות ור"ח ויו"ט ומצבת אבן לקבורה, וכן כתב הרב מהריק"ש ז"ל בסי' צ"א ע"ש, הרי נתבאר יפה שכל צרכי הקבורה וכיוצא ניטלים מן האמצע מנכסי הנדוניא קודם חלוקה אע"ג דהבעל אמיד בנכסי: ועל הספק הרביעי אם נ"מ יכנסו בכלל החלוקה או לא עיין להרב מהר"י בסאן ז"ל סי' מ"ט שנשאל על נד"ז בעצמו וכה דבר בקדשו בתוך התשו' אמנם השאלה היא אם התקנה הנהוגה במקום הזה היא לחלוק בנ"מ או לאו וככה נשאלה שאלה זו בארץ הלזו בחיי מורינו הרב הגדול כמוהרנ"ח ז"ל והסכימו כל חכמי העיר רוב מנין ורוב בנין שאין בנכסי מלוג תקנת טוליטולא אלא הכל לבעל אלא שהרב הנז' ז"ל היה מחלק בין נפלו לה קודם נשואין ובין נפלו לה לאחר נשואין ולא הסכימו עמו, גם הרב הגדול מוהרשד"ם ז"ל כתב שאין לחלק ובסוף הספר הנז' מסי' קנ"ב עד סי' קנ"ט הביא עשרה תשובות מעשרה רבנים הנקובים שם בשמותם שכולם מסכימים לדעת אחת דנכ"מ לא נכנסו בכלל תקנת טוליטו' והבעל יורשם וכן ראו כמה רבנים שכן היו דנים וכן היו דנים ג"כ אחריהם והרב רבינו בצלאל בתשובות י"ב וי"ג פשיטא ליה דנכ"מ הכל לבעל למנהג דמשק ונתן טעם לדבר ע"ש, והרב מזבח אדמה ז"ל חא"ה כתב וז"ל בענין נ"מ אם נכנסו בכלל החלוקה או הבעל יורש הכל אשר שלחו רבני צפת"ו כתב לרבני ירושלם תוב"ב שואלים ודורשים בענין הנז' וכתבו שכבר יש בידם עדות גמורה מהרב הגדול מר"ן כמוהרר"א יצחקי זצ"ל ששמע שמנהג א"י הוא מנהג טוליטו' וראה בפוסקים ז"ל שמנהג טוליטו' שנ"מ הכל לבעל זולתי הר' בצלאל ז"ל בתשו' י"ב כתב שגם נכ"מ חולקין ובתשו' י"ג איכא למשמע אפכא שהתקנה לא היתה על נכ"מ וכ"כ הרב פרח מ"א ז"ל אכתי הרב בצלאל ז"ל יחיד בדבר ולא מצו היורשים לומר קי"ל וכ"ש לאפוקי מהבעל המוחזק והגם כי מוהר"ם אלשיך ז"ל כתב בהסכמה ראשונה נ"מ בכלל החלוקה הלא בהסכמה שנית שחזר בהם לא פורש בה ענין נ"מ מאי הוי עלה ומספקא לא מפקינן ממונא מיד המוחזק ע"כ וע"ז שלחו כתב לרבני ירושת"ו שיודיעום המנהג עכ"ל, וכתב הרב מזבח אדמה ז"ל ועיין בס' אד"ק ח"א וח"ב וס' פרי הארץ ח"ב וס' פרי האדמה ח"א וח"ב פכ"ב מהל' אישות ופרי הא' ח"ג פט"ז מה"א דכ"ח ע"ב ועיין בס' אד"ק ח"ב סי' ר' שכתב ופה עיה"ק נהגו בה תקנת השבון כתקנת טוליטולא אעפ"י שלא נכתבה בפי' כנכתבה דמי עכ"ל, ולקמן בע"ה נכתוב דברי הספרים שציין