וידבר דוד נט

דאין חילוק בין דהנעלת ליה מבית אביה או מדנפשה שהכל הוא בכלל התקנה כאשר כתוב בספרתם באורך עיין שם עכ"ל, הרי מפורש יוצא שנתפשט ס' השואל שדין חלוקה נוהג במה שהכניסה לו נצ"ב בין מבית אביה בין מדנפשה: ועל ס' ב' שנסתפק אם החלוקה נוהגת גם במה שכלה ואבד או במה שנשאר בעין דוקא, שאלה זו נשאלה לפני מר"ן הק' ז"ל ובאה בתשובותיו סי' ט' וז"ל תשובה מענין השאלה ששאל כת"ר על מי שמתה אשתו בלא זש"ק ובאה לחלוק עם היורשים כפי מנהג דמשק ולא נמצא מהנדוניא כ"א חלק מועט וכו' תמיה אני אם יש מי שיורה כן כי מעולם לא נשמע שיחלוקו כי אם במה שנמצא מנדונייתה בעין בלבד אבל מה שנמכר ונתמשכן ברשותה לא עלה על הדעת שיצטרך לשלם מביתו חלק היורשים הן אמת שאם מכר מן הנדוניא לישא וליתן והדבר ידוע שהסחורה שקנה או מעות שבידו נמשכים מן הנדוניא שמכר הרי היא כאילו בעין וחולקים: אמנם אם הם ממושכנים מה שהוא כנגד החוב יש מקום לומר שכיון שהם בעין חולקים ויש מקום לומר כיון שחייבים עליהם הוי כאילו נאבדו וזה נראה יותר, ואפי' שיהיו שקולים קיימא לן יד בעהש"ט עהת"ח וכ"ש בדבר התקנה הבאה להפקיע ירושת הבעל שבכל ספק שיפול בדבד יד הבעל עה"ע שהוא מוחזק והוא היורש מן הדין והבא להוציא מתחת ידו מכח התקנה ידו על התחתונה, וזה מבואר בכמה מקומות עכ"ל: וכן כתב מהריק"ש סי' צ"א ע"ש והביאו הרב פרי האדמה פכ"ב מה' אישות וכן פסק הרב פרי הארץ ח"ב סי' ה' ע"ש באורך, וכן פסק הרב בריכות המים סי' קי"ח ע"ש: ואם טוענים יורשי האשה שמה שכלה מנכסי הנדוניא קנה הבעל חפצים במקומם שהם חלופיהן והרי כאילו עדיין הם בעין אם טוענים בריא צריך הבעל לישבע שבועה חמורה כמו שמפורש יוצא בגוף תקנת טוליטולא ואם טענת שמא אין עליו אלא ח"ס כמ"ש הרב פרי האדמה ח"א סי' כ"ב ע"ש: גם הביא הרב הנז' ז"ל משם הרדב"ז ז"ל סי' שכ"ט וצריך הבעל לישבע כמה נשאר מהנדוניא ואם הנדוניא ביד יורשי האשה הם נשבעים מהריק"ש סי' צ"א ע"ש שוב ראינו שכן הורה גבר מהר"ם אלשיך בתשובותיו סי' כ"ח ע"ש באורך: ועל הספק הג' שנסתפק אם צרכי קבורה וכיוצא מן האמצע אע"ג שהבעל אמיד בנכסיה או לא, כבר נשאלה שאלה זו בעצמה בפני הר' פרי הארץ ח"ב סי' ה' ודן את הדין דכל צרכי קבורה הוא מן האמצע אע"ג דהבעל אמיד בנכסיה והוכיח כן ממ"ש המבי"ט ז"ל ח"ב סי' ר"ז וז"ל תשו' כבר כתבתי ע"ז פעם אחרת דמנהג דמשק הוא שתכריכים וצרכי קבורה ניטלים ממה שנשאר מהנדוניא והשאר חולקין, וכתב הרב פרי הארץ ז"ל דמדכתב סתמא אלמא דלא שנא אי אמיד אי לא אמיד דין אחד להם דהוי מן האמצע, וכן הדעת נוטה דאי דבריו הם בדלא אמיד מה לו לתלות הדבר במנהג דמשק הו"ל למימר דצרכי קבורה כתקנת טוליטולא דהוי מן האמצע ותו לא ומינה הוה ידעינן דאיירי בדלא אמיד כמפורש בתקנת טוליטולא ומדתלה הדבר במנהג דמשק ש"מ דלגמרי קאמר בין דאמיד בין דלא אמיד עכ"ל: ועוד יש הוכחה לזה ממ"ש הכנה"ג ז"ל הגהת הטור א"ה סי' קי"ח אוס"ב ע"ד הרדב"ז ז"ל, א"נ דהוי כמנהג דמשק דהוא מן האמצע אף אם הבעל אמיד והנה די כן