עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryוידבר דוד

וידבר דוד נו

Vayedaber David 56 · וידבר דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

ונמצא מיום הליכתו עד שכנסה לאשה לא יש כ"א חמשה ימים וביום א' בשבת כ"ה לחו' כסלו הנז' בא הוא ואשתו לפה עי"ק טבת"ו ואמרו השכנים שעדיין היא בנדת טומאתה שלא נטהרה, ובליל ב' כ"ו כסלו הנז' נלב"ע הבעל הנז' וחלי"ש: נמצא לפי"ז הוכחה גמורה שלא נבעלה, ובכן הוי דינה כארוסה, ואין לה לא מזונות ולא כתובה וכמ"ש מר"ן ז"ל א"ה סס"א, ולפי שראינו שהיא ענייה והביא אותה ממקו"א, וצריכה להוציא הוצאות עד שתשוב למקומה, וגם חששנו לס' הרא"ש שהביא מר"ן ז"ל שם שכתב שיש לה עיקר, לכן הסכמנו ונתנו לה עשרה מאג'די ורביע מלבד בגדיה ואפילו הבגדים החדשים שקנה לה הכ"ל תטול אותם ואולם הנזמים שקנה לה ואמרה שאבדו בעפר המפולת אם ימצאו בידה או בעפר הרי הם שייכים ליורש ואין לה בהם שום זכות ויה"ר שלא יבואו בנ"י ישראל לידי כך, ולהיות אמו"ץ שכך עלתה הסכמתינו כו"ח בש"א לחו' טבת שנ"ז והשו"ב וקים: הצב"י וידבר דוד סלי"ט סימן ד' שאלה ראובן תושב עיה"ק טבת"ו שהיה נשוי עם לאה שכבר היתה גרושה מאיש אחר ואח"כ נשאת לראובן הנז' והכניסה לו נדוניא עם נפשה עוד היו לה מעות שנפלו לה מירושת אביה והיו משועבדים לכתובת אמה ולמזונותיה ואחר שנלב"ע אמה באו המעות לידה וקנו בהם קרקע וכתבה שטר על בעלה ראובן הנז' שהקרקע הנז' קנוי מנ"מ שלה ויתנהגו בו כדין נ"מ שהבעל אוכל הפירות והקרקע שלה קיים וגם מפורש יוצא בשטר הנז' שיש לה כלים הנקובים בשמותם והם ג"כ מנ"מ, ואחר כמה שנים חלתה לאה הנז' וצותה מחמת מיתה לתת מנ"מ מהמטלטלים הנז' לאחותה ולבנות אחותה כמ"ש בשטר הצוואה והיה זה במעמד הבעל ושתק ונלבע"ה לאה הנז' בלתי זש"ק וחלי"ש ומנהגנו פה עיה"ק טבת"ו לכתוב בכתובות והירושה כמנהג החדש המחודש בא"י הנהוג היום, ונסתפק השואל בזה כמה ספקות א' בנצ"ב שהכניסה לו עם נפשה אם נוהג בהם דין תקנת ההשבון או לא ואם תמ"ל שגם בהם נוהג דין חלוקה אכתי יש להסתפק ספק ב' אם החלוקה נוהגת במה שנשאר בעין דוקא או גם במה שכלה ואבד, ס' ג' אם צרכי קבורה וכיוצא מן האמצע אע"ג שהבעל אמיד בנכסיה או לא, ס' ד' אי נ"מ יכנסו בכלל החלוקה או כולם לבעל, ס' ה' אם צוואת האשה במה שנתנה מנ"מ כנז' קיימת ומתנתה מתנה או לא ועל הכל יורונו המורים לצדקה כדת מה לעשות ויבא שכמ"ה: תשובה כבר נשאלו שאלות אלו בעצמן לפני גדולי ישראל ראשונים ואחרונים אשר בית ישראל נכון עליהם המה המורים חוקים ומשפטים ישרים. ומימיהם אנו שותים ולא באנו עתה אלא ללקט בא'ומרים, מאורות דברי קדשי מספרן של צדיקים ראשונים ואחרונים טובים וישרים, המצויים בידינו עתה דעבידנא להו נייח נפש שפתותיהן וזכותן וזכות תורתן תעמוד לנו לכוון ההלכה לתלמיה והאל יעזור לנו כיר"א: