וידבר דוד נה

ועוד טוענת ששם באותו חצר שיושבת חמותה יש שם אחד פריץ יוצא ונכנס והיא יראה שלא יוציאו עליה ש"ר ובעבור זה ברחה מאותו חצר לבית קרוביה והיא תובעת את בעלה שיעשה לה מדור בפ"ע או שיתן לה מזונות במקום שהיא יורנו המורה לצדקה אם יעלה לה וכו': תשובה על הטענה הא' כבר יש בידה מעב"ד שעל פי רוב הפוס' ראשונים ואחרונים צריכה לברר הדבר עפ"י השכנים ואפי' עפ"י אשה שחמותה היא שמרגלת קטטה בינה ובין בעלה ואז מחוייב הבעל לעשות לה מדור בפ"ע או יתן לה מזונות במקום שהיא: ועל טענה הב' בתחי' השיב הבעל שאין הפריץ נכנס לחצר שלהם כ"א באיזה רגל ותכף הולך לו, וראיה ע"ז שמזה י"ג שנה שהיא עמנו לא בא בפיה טענה זו: ולכן נראה אם תביא האשה ראיה שהוא רגיל ליכנס לביתם כמו שאמרה הדין עמה שמחוייב להוציאה משכונה שיוציאו עליה ש"ר כמ"ש מר"ן ז"ל אה"ע סי' ע' וסע"ה ושם בב"י פי' משם הריטב"א ז"ל בהדיא שצריכה לברר וכמ"ש מר"ן ז"ל שם ס"ו וז"ל אם טוען הדרתיה בשביל ב"א הפרוצים המצויים שם אם הוחזקו שם נאמן ואם לאו אינו נאמן וכ"כ הרב ב"ש וח"מ ס"ע סי"ב גבי האשה שיצאה מבית בעלה ובאה מחמת טענה שהיא בשכונה שיוציאו עליה ש"ר חייב לזונה שם וכתבו הרבנים הנז' מחמת טענה טענה היינו דביררה הדברים אבל בדברים בעלמא אינה נאמנת, וגם מדברי מר"ן ז"ל בסע"ד סי"ב מבואר כן שכתב אעפ"י שאומר הבעל איני מקפיד עליהם שומעין לה, אלמא מודה הוא לדבריה שיש פריצים אלא שאינו מקפיד ולפיכך שומעין לה, אבל אם מכחישה צריכה לברר דבריה וכמ"ש: איכו עתה ששמענו שעבר ביניהם ריב ומצה ודברים מכוערים נלע"ד שאין כלה וחמותה הנז' יכולים לשבת ביחד, ובכן סמכנו ע"ד כמה פוס' שאמרו שהכלה נאמנת בלתי שום בירור וכמ"ש הרמב"ן ז"ל סי' ק"ב וסי' ק"ג, והרב כנה"ג ז"ל בס' דינא דחיי דפ"ג וז"ל הרב מהר"י אדרבי ז"ל אם נתברר הדבר או שנראה לב"ד שחמותה מרגלת הקטטה מחויב להוציאה למקום אחר וכ"כ מור"ם ז"ל אם נראה לב"ד שיש ממש בדבריה, כי ע"כ בהצטרף הסברא הנכונה עם סברת הרבנים הנז' כנז' נראה שבעלה הנז' בריא בחיובא לעשות לה מדור בפני עצמה או ישלח לה מזונותיה למקום שהיא עד שיעשו שלום ביניהם, וצ"י יצי"מ וימ"ן אכי"ר: הצב"י וידבר דוד סלי"ט סימן ג' מעשה שהיה שה"ר מכלוף אדרעי נ"ע הלך מכאן עיה"ק טבריא ת"ו יום א' בשבת ח"י ימים לחו' כסלו התרנ"ה לעיה"ק צפת"ו לישא אשה וביום ששי כ"ג לחו' כסלו הנז' נשא אשה עזיזה ת"ם בת כה"ר יוסף דאנינו ז"ל