וידבר דוד נד

בשעת נתינה מידו לידה ומיד ראו אותה טבעת בידה בענין שא"א לה לומר שלא רצתה לקבל וכו' וכיוצא בזה כתב ג"כ הרב בית מאיר דטעמו של הרשב"א ז"ל בההיא דאתרוג משום דלאו ידיעה ברורה היא דומיא דנחבל אלא ידיעת אומד דומיא דגמל האוחר דלא קי"ל כרב אחא אלא כרבנן וכו' עש"ב, מכל זה מוכח דנ"ד דגרע טפי אפי' מההיא דהרשב"א ז"ל דליכא הכא שום הוכחה ולא אומדנא דמי כמו שבא לידה המטבע כל עיקר וכ"ש דהם אמרו והם אמרו הם אמרו ששמעו קול המקדש והם אמרו ששמעו קול הנערה צעקה דאין רצונה להתקדש הו"ל קול ושוברו עמו ולא נשאר כי אם עד אחד ועד אחד בהכחשה לאו כלום הוא אליבא דכ"ע כמ"ש מר"ן בתשו' ובשם הרשב"ץ ואין לומר כיון שיצא הקול שנתקדשה אעפ"י שאין ראיה ברורה הו"ל ספק מקודשת כמ"ש מר"ן הש"ע ז"ל סי' מ"ו דשאני נד"ד דלא אתחזק קלא בבי דינא ועוד שמתחילה שיצא הקול הוה קול ושוברו עמו שבע"כ נתקדשה וכיון דלית בקידושין הנז' שום מששא הא קי"ל דמבטלין ליה לקלא וכמ"ש מר"ן ז"ל בתשו' עש"ב: זאת תורת העולה מכל האמור ומדובר שאין בקידושין הנז' שום חשש קידושין אפי' בחדא מהנך טעמי הנז"ל וכ"ש בהצטרפות כולם ביחד וצ"י י"מ וימ"ן אמן פעה"ק טבת"ו בש"א לחדש מנחם התרמ"ו ליצי' והשו"ב וקיים: ע"ה דוד ואעקנין סלי"ט הסכמת הרבנים הי"ו הן כל יקר ראתה עינינו האי פסקא דדינא ממע' מר דיינא הרב מגן דוד ני' אודות קידושי הנערה וזו הלכה העלה שהקידושין הנז' בטלים וחשיבי כחרש הנשבר ומעולם לא עלה על דעת שום פוסק להחמיר בקידושין כהאי גונא שאין עדות בדבר שקיבלה הקידושין אפי' באונס והגם שהקול נשמע שנתקדשה הנערה קול ושובר עמו שהיו הקידושין באונס גמור ונזרק לארץ וצעקה הנערה אין לי חפץ בקידושין ובודאי הגמור הלכתא כותיה ומטעמיה וזו הלכה ברורה ולית דחש להאי קידושין ויפה כיון להלכה ולמעשה והנערה הנז' רשאה ושלטאה למיסב לכל גבר די תצביין והיה זה ביום ט"ו לח' אב הנחמות ש"ש הת"ר וששה וארבעים ליצירה ושלום על דייני ישראל: ע"ה יוסף דוד אבואלעפיא ס"ט הצעיר שלמה רחמים אבואלעפיא ס"ט בן אדמו"ר ועט"ר רב חנ"א ז"ל סימן ב' שאלה אשה שבאה לפנינו והיא צועקת שאינה יכולה לדור עם חמותה שמרגלת קטטה בינה ובין בעלה תמיד ולכן היא רוצה שבעלה יעשה לה מדור בפ"ע,