וידבר דוד נג

קודם שנטלתם ואח"כ נטלתם כמ"ש מר"ן שם עכ"ז דוקא אם נטלתם בשתיקה אבל אמרה לא לית מאן דאמר דהוי אפי' חשש קדושין וכ"ש בנד"ד דלא נטלתם וגם דקאמרה לא וגם ממשמעות דברי העד שהאמירה של הקדושין היתה אחר מת"מ וא"כ אפי' שתקה שתיקותא דלאחר מת"מ לאו כלום היא וכ"ש אם אמרה לא וכמו"ש מר"ן שם וגם זרקה אותם הא ודאי אין שום חשש בזה: וכ"כ הרב נדיב לב סי' ז' וז"ל ברם אם מתחי' וע"ס אנו רואים בבירור גמור שאין דעתה ורצונה להתקדש לו כגון אם הנתינה היתה בע"כ כנדון הרהגה"מ כגון שצווחא וזרקה הקידושין מידה מאין הרגלים להכנס בשום ספק קידושין ושקיל וטרי הרב התם אי בעינן צעקה בתחילה ובסוף וגם אם בעינן זרקה וצעקה ומסיק דבחדא מנייהו סגי והביא ראיות לדבריו עש"ב: העולה מן האמור דבנד"ד אין כאן בית מיחוש כלל ועוד יש גריעותא אחרת בהני קדושין דנד"ד והוא דהשני עדים אחרים אומרים לא ראו שום נתינה לידה אלא שמעו קול המקדש וקול צעקת הנערה שאינה רוצה וכגון דא לא הוו קדושין וכמ"ש מר"ן ז"ל בב"י בשם תשובת הרשב"א ז"ל וז"ל שנים שהיו עומדים אחרי הגדר של בית אחת ושמע שאמר ראובן ללאה התקדשי לי באתרוג אבל לא ראו נתינה ממש אפי' ראו האתרוג יוצא מתחת ידה אין כאן חשש של כלום ואפילו היא מודה שלקחתו לשם קדושין דעדות ראיה ממש בעינן ע"כ, ופסקה מור"ם ז"ל סי' מ"ב סעיף ד' ופירשו המפרשים ז"ל דצריך שיראו העדים הכסף בעצמו שנותן לה ואינו די בנתינה לבד כמ"ש הרב בירך משה סי' ג"ל משם הכנה"ג ורבו מהרימ"ט ז"ל עש"ב: איברא דהמרדכי בשם הרא"ם ז"ל בפרק האומר כתב אפילו לא ראו הנתינה ממש אין לבטל הקידושין אם ראו דבר המוכיח יכולים להעיד כאילו ראו גוף המעשה וכתב הב"ש דקדושין דמו לד"מ דדנין בעידי ידיעה אף בלא ראייה וכבר האריך בזה הרב כרם שלמה ז"ל: האמנם כבר מור"ם ז"ל בתשובה סי' ל' כתב ותו דהרי הרשב"א ומוהר"ם חולקין עליו וראוי הוא לסמוך עליהם גם הרב דברי יוסף כתב דרוב הפוס' ז"ל חולקים ע"ז וס"ל דלא מהני אומדנא כ"א בעידי ביאה דהם הם עידי יחוד וכו' הרי נתבאר דרוב הפוסקים ס"ל דעידי ראיה בעינן בקדושי כסף, וא"כ בנד"ד דליכא עידי ראייה בכסף אין כאן קדושין לרוב הפוסקים כמ"ש: ואפשר דבנ"ד כ"ע יודו דליכא הכא שום חשש קדושין כלל דדוקא בכגון נדון הרשב"א ז"ל שראו מתחילה האתרוג בידו ושמעו שאמר לה התקדשי לי באתרוג ולבסוף יצא האתרוג מתתת ידה והכירו שזה הוא האתרוג שהיה בידו בזה הוא דפליג הרא"ם ז"ל כנז', אבל בנ"ד דלא ראו לא נתינה ולא כסף כי אם שמעו קול המקדש כנז' ושמעו קול המטבע שנפל לארץ מאין הרגליים לומר שבא לידה דילמא האמת כדבריה שע"י התעצמותם נפלו לארץ ומעולם לא בא לידה וכן ראיתי שהביא הרב פ"ת בשם הרב חו"י ס' י"ט ובשם ס' המקנה שכתב ע"ד הב"ש ונראה דאין כאן פלוגתא דהרשב"א מיירי בענין שיש לחוש שנתן לה במתנה אף ששמעו שאמר הקידושין אולי חזר בו ונתן במתנה והמרדכי מיירי באומדנא דמוכח טפי כגון שעמדו אצל המקדש וראו הטבעת בידו ושמעו שאמר הרי את מקודשת לי אלא שהעלימו עין