וידבר דוד מט

אמר בסתם תנו לו מאתים זוז מה שנחסר לפי החשבון ועיין בהר"ן והרשב"א ז"ל הביאם הב"י ז"ל שכתבו כן בהדיא, לכן נראה דהא דכתבו הר"ן והרשב"א ז"ל דבאומר סתם תנו ד' מאות זוז לפ' ההפסד לפי החשבון היינו דוקא שנגנב ונאבד אחר מיתת הנותן דהא הר"ן כתב הטעם בהא דההפסד לפי החשבון משום דהוי כשנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים דההפסד לפי החשבון וזה לא הוי רק לאחר מיתה שנעשה המנה של המקבל והמאתים של היורש ודמי בשעת מיתה כשנים שהטילו לכיס דההפסד לפי החשבון אבל מה שנפסד מחיים עדיין לא היו המעות לא של היורש ולא של המקבל ולא דמי לשנים שהטילו לכיס, אבל היכא שמנה כמה יש לו כגון ההיא דסעי' י"א אין לו אלא לפי החשבון אפי' אם נפסד מהם בחייו ע"ש ע"כ, הרי נתבאר מדבריו ז"ל דבשעת מיתת היורש נעשו היורשים ומקבלי המתנות שותפים בנכסים וההפסד לפי החשבון וה"ה הריוח לפי החשבון דמאי שנא: וכן מתבאר ג"כ מתשובת הרב זרע אברהם הובאה בס' פרי הארץ סי' ח' שהק' על דברי הרא"ש ז"ל שכתב הילכך הו"ל שותפים וז"ל וקשה כיון שהם שותפים כי אייקור נמי נימא דאית ליה רווחא לפי החשבון וכ"ת הכי נמי דאם אמר מדמי חמרא יש לו חלק בריוח לפי החשבון א"כ כי אמר מחמרא כ"ש דאית ליה ריוח דהא ליפות כחו הוא בא והלא בהוקר הורע כחו, ויש ליישב דעדיף ליה קרנא שיהיה קיים ולהכי אמ"ל מחמרא כדי שיהיה לו כל היין לאחריותו ולא יהיה שותף אע"ג דאי אייקור לית ליה ריוחא וכדאמרינן בעלמא בוצינא טבא מקרא ע"ש, ובמט"ש כתב בשם אדרת אליהו דאף מחמרא יש לו חלק בריוח ע"ש, הרי נתבאר מדברי קדוש דאם אמר מדמי שותף הוי בריוח ובהפסד וכן בנד"ד נמי דדמיא לה כמ"ש דאפי' אמר מנכסי לא ליפות כחו נתכוון שותף הוי בשכר ובהפסד, ומ"ש רבינו הטור ומר"ן בסעיף י"ג דאם הוקר או הוזל ברשות היורשים והיינו מהנהו עובדי דסוף פ"ד דכתובות כמ"ש בב"י היינו שהוקר או הוזל בין שעת הצוואה למיתה שעדיין לא זכה שום א' לא יורש ולא מקבל ועיין בפרש"י שם אבל אם הוקר או הוזל מיום המיתה ואילך שנעשו שותפים כמ"ש הא ודאי דהיוקר והזול לאמצע כפי החשבון: ומעתה הוי הא דנד"ד כהא דפסק מר"ן סי' קע"ו ס"ה שכתב אבל אם המעות קיימים ועדיין לא הוציאו אותם ופיחתו או הותירו מחמת המטבע או אנשי המדינה חולקין השכר וההפסד לפי המעות וכתב מור"ם, כ"ש אם נשתתפו בפירות ועדיין הם בעין שנוטלים לפי מעותיהם וכתב הסמ"ע ס"ק ט"ז ופיחתו או הותירו מחמת המטבע הטעם דאף אם היה נשאר המטבע ביד כל א' היה מגיע להם ריוח או הפסד, עוד כתב בס"ק י"ז וכ"ש אם נשתתפו בפירות פירוש והפירות אם הוקרו או הוזלו וכו') והשתא הא דנד"ד בין אם נחשבין הניירות של הממשלה יר"ה טבעא או פירא נחלקים הם לפי החשבון דזיל בתר טעמא דאם חלקו מתחי' וכ"א נטל חלקו ונשארו הניירות ביד מקבלי המתנות עד היום היו ג"כ מרויחים כך כמ"ש הסמ"ע ז"ל: ועוד מטעם מבטל כיסו של חבירו מחוייבים ליתן להם הריוח כמ"ש מור"ם ח"מ סי' רצ"ב סעיף ז' דאם בא בעל המעות ותבע מעותיו והלה מעכב בידו מחויב ליתן הריוח מכאן ולהבא והיא תשובת רבינו האי גאון הביאה המרדכי פרק המפקיד ע"ש ואע"ג שרש"ל ז"ל פליג וכתב דאפי' תבעו לדין ואמ"ל תן לי פקדוני שאני רוצה להרויח בו ומברר דבריו בעדים וזה מעכבו פטור והביאו הרב ש"ך בכמה