וידבר דוד מז

הסמ"ע דקדק וכתב א"צ הא אם רוצה לתת לו הרשות בידו כיון שלא באו לידו בתורת הלואה ע"כ: הרי לך בהדיא דבנד"ד שלא באו המעות לידם בתורת הלואה אין בהם משום קרוב לשכר וכו' אפי' שיהיה במונח כדברי הטוענים שלא היו מפסידים מקבלי המתנות כלום ואפי' היו היורשים בעצמם מתעסקים במעות והרויחו בהם עכ"ז יכולים הם לתת ריוח לבעלי המעות ואין בזה שום רבית וכ"ש בנד"ד שהוכחנו לעיל שגם הם נכנסים בכלל ההפסד וגם הריוח מעלמא אתי אין כאן שום חשש רבית כלל, וכל זה הוא למקבלי מתנות אבל בהקדשות עיין לקמן: ונראה דהא דכתב מר"ן ומור"ם ז"ל דתלוי בדעת הנפקד אם ירצה מדעתו לתת הריוח לבעל המעות אין בו משום רבית ואם אינו רוצה ליתן הרשות בידו היינו דוקא שהנפקד בעצמו הוא היה מתעסק וע"י טרחתו הוא דאתי הריוח אזי תלוי בדעתו אבל אם הריוח ממילא אתי כגון נד"ד שהוא רבית דאתי מן הגוים ממילא ע"י עיכוב המעות של המפקיד ביד הגוים בזה אמרינן דהריוח כולו לבעל המעות, ואמינא לה מהא דכתב רבינו הטור ז"ל בסי' שס"ג בשם הרמ"ה ז"ל גבי ספינה דאם השכירה הגזלן לאחרים השכר לבעלים והגם שהרב"י ז"ל תמה על פסק זה של הרמ"ה עיין בד"מ שמיישבו ועוד מייתי ליה ראיה מסי' ש"ז השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה או נאנסה וכו' תחזור לבעלים הראשונים והא התם דאילו עשה בה מלאכה הוא בעצמו ומתה פטור ואילו השאילה לאחר התשלומין חוזרים לבעלים הרא' משום דהו"ל הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו ה"נ ל"ש ע"כ וכן פסק בהגה סי' הנז': והרב שלטי הגבורים תרץ בפרק איזהו נשך דהרמ"ה מיירי בענין שעדיין לא הגיע השכר ליד הגזלן בשעה שהנגזל מוציא מידו הגזלה דכיון שלא בא לידו עדיין לא שייך ביה תקנת השבים, והסמ"ע ז"ל תרץ דשכי' דמי לשבח דהוקרה דהוא לנגזל כיון דלא בא ע"י הוצאת הגזלן ולא ע"י טרחתו ולכך הוי דנגזל ועיין סי' שס"ב: והב"ח ז"ל כתב על תמיהת הרב"י ז"ל וז"ל שרי ליה מאריה דהא המרדכי בר"פ הגוזל בתרא כתב ע"ז דהר"ם ממיץ ז"ל היה דן כן והסכימו עמו כל הגדולים שכל ממון שלא נקנה ביד מי שהוא הרי הוא ברשות בעליו ונמצא השכי' שלו כאילו השכי' הבעלים עצמם ע"כ: ומזה דן הרב מחנה אפרים ז"ל במי שנתן מעות אחרים ברבית לגוי דכל הרבית לבעל המעות וכמ"ש לקמן בע"ה נקטינן מן האמור דבנד"ד כ"ע יודו דהריוח לבע"ה דכל הני חילוקי איתנהו ביה דלא טרחו בו היורשים ולא ע"י הוצאתם כמ"ש הסמ"ע, וגם לא בא עדיין לידם כמ"ש הרב שלה"ג וכיון דאיגלאי מלתא שממון זה לא נקנה ביד מי שהוא הרי הוא ברשות בעליו והריוח לבעליו אפי' שיהיה ברשותם וכמ"ש המרדכי בשם מהרמ"מ ז"ל וכ"ש הכא שהוא ברשות אחרים, ואפשר דגם מר"ן ז"ל מודה בנד"ד דלא תמה מר"ן ז"ל ע"ד הרמ"ה כ"א בגזלן משום דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה משא"כ בנד"ד דאין כאן גזלה ח"ו אלא שואלים מי הוא שיזכה בריוח נכסים אמינא ולא מסתפינא דגם מר"ן ז"ל מודה דהריוח לבעלי המעות וק"ל: ועוד יש להביא ראיה לנד"ד מהא דכתב המרדכי ס"פ המפקיד וז"ל והיכא שהלוה