וידבר דוד מו

הנז' וכה אמר מר פי' לפירושם דאע"ג דאמרינן בית בביתי אני מוכר לך שור משוורי אני מוכר לך וכו' מראהו נפול מראהו מת כדאי' במנחות דק"ח התם לפי שכל בית וכל שור עומדים בפני עצמם משום הכי מראהו מת או מראהו נפול אבל הכא שלא זיכה לו חביות כ"כ אלא חמרא הרי היין כולו מעורב ואיך יאמרו לו שלך החמיץ ע"כ וכתב מר"ן ז"ל דדעת הרשב"א ז"ל כדעת הרא"ש ז"ל וכן כתב הרב המגיד פרק י"א מהל' זכייה ומתנה, ודעת הרמב"ן ז"ל כדעת הריצב"א ז"ל דכל ההפסד על המקבל, ורבינו הטור ז"ל פסק דההפסד לפי החשבון כמ"ש התוספות והרא"ש והר"ן והרשב"א ז"ל וכן פסק מר"ן בש"ע סי' רנ"ג סעי' י"ג דההפסד לפי החשבון, ובסי' רי"ד סי"ב פסק באומר בית מביתי אני מוכר לך וכו' דכל ההפסד על המקבל ומוכרח דס"ל כחילוק הרא"ש והר"ן ז"ל כנז': ועוד כתב מר"ן ז"ל התם משם הר"ן ז"ל דהיכא שאין לו מנה מיוחד ואמר מנה לפלוני ואפי' אמר מנכסי ונאבד א' מהם לא הפסיד המקבל זה כ"א לפי החשבון כדתניא בתוספתא דמציעא ב' שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים נגנב או נאבד מהם חולקין לפי החשבון ומה שאמר מנכסי אין זה יפוי כח וכן כתב מר"ן ז"ל שם משם הרשב"א מחו' ג' דאפי' אמר מנכסי אין זה יפוי כח וכן פסק בש"ע סי' הנז' סי"ט וכן העלה הרב חותם סופר ז"ל סי' קל"ה כעין נד"ד דההפסד לפי החשבון עש"ב גם ביאר הרב חותם סופר הנז"ל טעם פלוגתייהו דרבנן דפליגי באמר מדמי חמרא אי סליק כוליה פסידא על המקבל לבד כמ"ש הריצב"א והרמב"ן ז"ל או כפי החשבון כמ"ש תליה אם יש ליורש דין שותף עם מקבלי המתנות או לא ונמצא כפ"ז אנן דקי"ל כפי החשבון כמש"ל דין שותפין יש להם וכמו שביאר הר"ן ז"ל מהתוספתא א כנז' וכ"כ הרב פ"ת סי' הנז' ס"ק י"ג דבשעת מיתת הנותן ממש זכה היורש בירושתו והמקבל מתנה במתנתו והו"ל כשנים שהטילו לכיס ואם הפסידו לאמצע כפי החשבון ועיין עוד במור"ם סי' רצ"ב סעיף י' באופן נקטינן מכל האמור דאפי' אמר מנכסי אין זה יפוי כח אלא כאומר משלי וכן הגיה הרב מהריק"ש ז"ל על סי"ט וז"ל מנכסי ולא דמי לאומר תנו מאתים זוז מייני שייחד לו היין מתוך נכסיו אבל אומרו מנכסי הוי כאילו אמר משלי ולא יפה כחו בזה ע"כ: אלא מעתה מה שטוענים היורשים שאם היו מפסידים לא היו מקבלי המתנות מפסידים כלום לא צדקו בטענתם כנז' דכל ההפסד הוא לאמצע כפי החשבון כמ"ש התוס' והרא"ש והר"ן והרשב"א ורבינו הטור ומר"ן ז"ל דכיון דלא דמי מנכסי למחמרא ולא יפה כחו הוי ההפסד לפי החשבון ולא הוי קרוב לשכר וכו' כמו שטענו אלא קרוב לזה ולזה וספרי הפוסקים מלאים מזה דההפסד לפי החשבון ואין צריך להאריך בזה: ועוד דבלאה"נ ליכא הכא שום רבית כלל והוא ממ"ש מר"ן הש"ע יו"ד סי' קפ"ז סעי' י"ט במי שהפקיד אצל חבירו ונתנם לגוי ברבית אם הנפקד רוצה לתת למפקיד מן הריוח אין בו משום רבית ע"כ וכתב הט"ז ס"ק כ"ה אין בו משום רבית כיון שלא נתנם לו בתורת הלואה ולא בתורת מקח ולא שייך לומר קרוב לשכר ורחוק להפסד אלא היכא שהתנה עמו להיות כן כ"כ ב"י בשם המרדכי סוף פרק המפקיד וכ"כ כל מפרשי הש"ע ע"ע וחזרה ונשנית בח"מ סי' רצ"ב סעי' ז' בהגה שכתב מור"ם שאם הרויח במעות אין צריך לתת מן הריוח לבעל המעות וכתב