וידבר דוד מה

המורם מכל האמור דדבר זה רוב הפוס' ראשונים ואחרונים מחמירים בו, ומי יוכל להכניס את ראשו בין ההרים הגדולים וצ"י יצ"מ וימ"ן אכי"ר: הצב"י וידבר דוד סלי"ט סימן ד' שאלה ע"ע מקבלי מתנות שנשתהו בעל כרחם מלקבל מתנותיהם כמה שנים ובהמשך הזמן עלה על המעות ריוח מן הגוים ברבית ומקבלי המתנות תובעים קרנא ופירי יען שמיום שנלב"ע הנותן זכו במתנותיהם והו"ל כשנים שהטילו לכיס זה מאה וזה מאתים שחולקים לפי מעותיהם והללו משיבים שאם היו בעלי דינים האחרים זוכים בדין לא היה נשאר ליורשים כ"א דבר מועט ובעלי המתנות לא היו מפסידים כלום והיו נוטלים מתנותיהם ע"ס פ"א ואיך עתה שזכו בדין היורשים שיטלו בעלי המתנות ג"כ מן הריוח א"כ הו"ל קרובים לשכר ורחוקים מן ההפסד ולכן אין להם לקבל מן הריוח ע"כ לשון השאלה תשובה ידעתי בני ידעתי כי קצור קצרה ידי אני עניתי מאד ולא בינת אדם לי להבין ולהורות בדבר הלכה אמנם מצות הרבנים היו על שוויוה חובה ולכן אמרתי אלקטה נא ואספתי באומרים מפי סופרים ומפי ספרים ומה שתעלה מצודתי הקלה כמות שהיא ארשום בכתב אולי יישר בעיני הרבנים גדולי ישראל הע"י וזה החלי בס"ד וה' יעזור לי וינחני במעגלי צדק למען שמו כיר"א: תחילת דבר אשורה נא ואראה אם האמת אתם במה שטוענים שאם היו מפסידים לא היה מגיע ההפסד גם לבעלי המתנות והוא דאיתא בגמרא גטין, דס"ו גניבא יוצא בקולר הוה כי הוה נפיק אמר הבו ד' מאה זוזי לרבי אבינה מחמרא דנהר פניה וכו' ומסיק רבי אבא הכי קא קשיא ליה חמרא לא קאמר דמי חמרא לא קאמר מחמרא קאמר ואידך מחמרא כדי ליפות כחו שלחו מתם מחמרא כדי ליפות כחו ע"כ. ופרש"י ז"ל כדי ליפות את כחו לכך לא פירש לא זו ולא זו כדי ליפות את כחו שיהיה לו כל היין שלו אחריות שאם אמר תנו לו יין בארבע מאה זוז אם החמיץ מן היין מאה חביות הוו היורשים אומרים לו שלך החמיץ, ואם אמר מדמי חמרא ומכרו ממנו קצת ואבדו המעות אומרים לו אבדו מעותיך הילכך אמר מחמרא דמשמע יין ודמיו שהכל אחריות לו ע"כ. וכתבו התוס' בד"ה כדי ליפות כחו פי' הקונטרי' שיהיה כל היין שלו באחריות שאם אמר תנו לו יין אם החמיצה חבית אחת מן היין היו היורשים אומרים לו שלך החמיץ ע"כ ונראה שלא רצה לומר שיהיה כל ההפסד שלו דמן הדין אין לו להפסיד אלא לפי החשבון אבל השתא דהכל באחריות אינו מפסיד כלל. וכן כתב הרא"ש וז"ל' ונראה דלא פירש כן בשביל שיהיה כל ההפסד עליו דמן הדין אינו מפסיד אלא לפי החשבון אבל השתא הכל באחריות היין והמעות ואינו מפסיד כלל ע"כ. והביא דברי הריצב"א ז"ל שכתב שכל ההפסד על המקבל כפשט דברי רש"י ז"ל ודחה אותם עי' בב"י סי' רנ"ג והר"ן ז"ל פירש דברי התוס'