וידבר דוד מד

וז"ל ואגב אמרתי מה שנשאלתי בענין מקוה אם מותר לטבול תוך מקוה הנגבהים ע"י שאיבת הווסערקונסט אם הוא כמים השאובים או לא ונראה פשוט לאסור לפי מה דאיתא בגמ' דיומא דל"א אמר אביי עין עיטם גבוה מהקרקע כ"ג אמות ופירש"י עין עיטם שממנו באה אמת המים ע"ג חומת העזרה ע"כ וכיון שכן ע"כ מוכח דנפסל המקוה ע"י הנבגבהין ווסע, דאל"כ תקשי מנ"ל דעין עיטם גבוה כ"כ דילמא היו נגבהין ע"י הכלי הנז' אלא ודאי דנעשו שאובין ע"י הגבהתם בכלי הנז' וכו' ע"ש, והרב כרם שלמה ה' קרא ערער על ראייתו הנז': והרב אמרי איש סי' פ"ו כתב בענין משאב מים הנק' פלומפא האם מותר להריק מים ע"י ולעשות מקוה טהרה ב"י ע"י המשכה גמורה כמשפט ומעכ"ת התבונן במעשה הפלומפא ותחבולותיה וירא כי אין שם ניצוק המחבר בין המעין ובין מים אשר יצאו חוצה וכפ"ז נסתר היתר של הגאון בעל זכרון יוסף לזאת קם והתעודד לבקש היתר מבלעדי זה וכבר עשה מעשה בשעת הדחק וכו' ע"כ, ואחר דשקיל וטרי בענין שאובה שהמשיכוה כולה חזר לענין הפלופין וכתב הגם שהם קבועין בקרקע ולא מקבלי טומאה מ"מ לענין שאובין לא פקע מנייהו והאריך בזה ולבסוף מסיק וכתב מעתה כיון דדעת רוב הגאונים דשאובה שהמשיכוה כולה פסולה הר"ש שהביא במספר המכשירין כתבנו לעיל דאינו וגם הרי"ף כתב הב"י דסובר דפסול ועיין נו"ב תניינא סי' קל"ט וגם הרז"ה בהשגותיו לבעל הנפש גם הוא כתב כן לדעת הרי"ף וכבר כתבנו דלדעת הרא"ש אליבא דהר"ש איסור דאורייתא בשאובה שהמשיכוה כולה ושכן דעת האחרונים בש"ע ואחר שביארנו לעיל דאף אם הפלופין אינו מק"ט מ"מ איכא למימר כיון שנעשה לקבלה פוסל הוא אפי' מדאורייתא כי אפילו בכלים טהורים יש שאובה להרא"ש מן התורה ועיין להגאון נו"ב תניינא סי' ק"מ דכתב דאפשר דאסור גם להר"ן אליבא דהר"ש ולפי"ז יש תרתי חששות לעשות מקוה ע"י הפלומפא אם מפני שאיבתן בכלי ואם מפני ביאת מים ע"י אדם היפך טבען ממטה למעלה מעתה מי ימלאו לבו לעשות מקוה בתחילה הרחמן יצילנו משעת הדחק בכיו"ב וכ"ש שלא בשעת הדחק והרי הגאון בעל זכרון יוסף אוסר והביא דגם הגאון מהר"ד אפענהיים אסרו ובית לחם יהודה אוסר ובכל קהלות קדושות אשר טורחים בצנורות להביא מי גשמים לעשות מקוה ולא עלה על לב א' מהגדולים להתיר ע"י פלומפין ובזה לא ראינו ראיה גדולה ומה טוב לפע"ד אם יתאמץ מעכ"ת נ"י שיעשו בני עירו מקוה טהרה ככל הנהוג בישראל וה' יעזור לו עכ"ל: והרב אהל אברהם סי' ל"ד נשאל ע"ז וז"ל הנה כפי מה שהעריך במכתבו ידידי הרב כהן צדק הדבר לפני מלאכת מחשבת הוא בענין זה שהסילון אשר ע"י המים באים למקוה מהמעין מונח לאורכו ומצד המקוה יש להסילון ברזא שקורין פיפין ומצד המעין יש כפתור עגול מעשה כברה וע"ז נסתפקו אם יש לסילון דין כלי אם מפאת הכברה אם מפאת הברזא, עוד נוסף ע"ז שיש בתוך הסילון מלאכת אומן כעין דלתות לסגור פי הסילון הנוטה לצד המעין שלא יחזרו המים לאחוריהם ובסוף מסיק וכתב לדעתי ברור הדבר שהסילון הנז' יש עליו תורת כלי אם מצד הברזא שהוא כלי לנט"י ומצד השני הכפתור אשר מסתמא אין הנקבים סמוך לסילון ויש שם עכבת מים כ"ש וגם שאר חששות מוסף על זה הדלתות הנז' הנסגרים דלכך נעשה לקבל שלא יצאו המים וא"כ לדעתי אין לסמוך כלל אפילו על ההשקה כזה עכ"ל: