וידבר דוד מג

ומכאן ורחב באמצע אינו פוסל מפני שלא נעשה לקבלה ופירש הרמב"ם ז"ל אע"פ שיתקבצו המים בזה החלל והוא מקבל שיעור רב לפי שלא יכוין לזה החלל שיהיה כלי קבול ואמנם היה הכוונה שיצאו המים מן המקום הצר בחוזק אשר מפורש מדבריו ז"ל שאם כוונתו לקבלה היה פוסל הגם שהסילון הולך ואינו פוסק עכ"ז כיון שיש בו עכבת מים אם כוונתו לקבלה היה פוסל וא"כ בנד"ד שכוונתו לקבלה כדי שלא יחזרו המים למוצאיהם ובסתימה מעולה הא ודאי דחשיב כלי ומאחר שראינו שגדולי הפוסקים מחמירים בשאובה כולה ואמרו שהיא דאורייתא אפי' לא יהיה נד"ד כ"א ספק הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא כמ"ש מור"ם ס"ג ועיין למר"ן הקדוש בספר אבקת רוכל מוסר חותך בענין זה והרב חיד"א זצ"ל בשיו"ב אות ה' כתב וז"ל הרב מהר"ר בן צחייח ז"ל בתשובה הובאה בתשובת מר"ן בס' אבק"ר סי' נ"ד שרצה להקל במקוה של עיר חמת אף שאינו כדעת הרמב"ם ז"ל בשאובה שהמשיכוה ועוד הכשיר בגלגול ע"י כלים בנקב כ"ש וכו' ומר"ן הקדוש שם סי' נ"ה דחה כל דבריו ופסל המקוה עש"ב ועיין בתשו' הרדב"ז דפוס ויניציאה סי' פ"ה שהאריך וכתב כל הסברות בענין מים שאובין ומסיק דצריך לתקן המקוה לדעת כל הפוסקים לכתחלה דאיסור כרת הוא ובדיעבד יש לסמוך היכא שמיעוט מים שאובים שהמשיכום ע"כ, וא"כ מי הוא זה ואיזה הוא שיכול להקל אפילו בדיעבד במשיכה כולה: וז"ל הרב זכרון יוסף ז"ל הרב בית לחם יהודה ושער אפרים כתב בסי' ר"א ס"ק ט"ו דאין לעשות מקוה ע"י הפלומפא ל"מ דאם היא נמשכת ע"י אדם אלא אפילו ע"י גלגל אסור כי יש כמה וכמה ריעותות בזה וכן פסק הגאון חותם סופר ז"ל וז"ל ואם הבאר דנד"ד נעשה בתחבולה ע"י כלים וכן שמעתי באמת שכל הבארות יש תוך או סמוך למעין כלי א' שקורין מנעול ולכלי זה יעלו המים תחלה ונתלשים מן הבאר ומן אותו כלי יעלו למעלה עד יצאו לחוץ וכו' ויגעתי ומצאתי וכו' מהא דתנן במס' מקואות רפ"ח מעיין שהעבירו ע"ג השוקת פסול וכו' ופירשו הרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל ושאר מפרשים שגם המים היוצאים חוץ לשוקת פסולים לגמרי והא דלא מתכשרי בהשקה משום שהשוקת שהוא כלי שיש לו בית קיבול ואינו מנוקב בשוליה מפסיק בין מעין וכו' ותכף בבוא המים לשוקת ה' נעשים שאובים בכלי ולא מטהרי בהשקה ומקצת פירשו הטעם משום גזרת כלים דחיישינן שמא יטבול בכלי מלא מים. בלתי מחוברים למעין ומהאי טעמא נמי שנינו בתוס' שהביאו הרא"ש והר"ש ובב"י שם וז"ל מעין היוצא לתלמי ומשם לבריכה ראשונים ראשונים פסולים פי' שכל המים שיכנסו ראשון ראשון לתלמי נפסלו ונעשים שאובים וכו' הא קמן דלפי זה מקוה דנד"ד פסול כיון שמי הבאר נכנסים תחלה לכלי ונפסקין מהמעין ועולים למעלה ויצאו לחוץ ולבסוף מסיק וכתב היוצא מכל מה שכתבתי דנראה ברור שאם נודע ע"י חקירה ודרישה שהמים שיעלו מן הבאר דנד"ד בלתי אמצעות כלי קבול כלל שיכנסו שם המים תחלה טרם יעלו וגם הניצוק מחבר תמיד המים לית דין ולית דיין דמותר לכתחילה, אבל אם קבוע כלי קבול מצד המעין דדינו כמעין שהעבירו ע"ג השוקת דאפי' השקה לא מהני לרוב הפוסקים אזי אין לעשות כן מקוה לכתחלה אלא בשעת הדחק שאין להם מקוה אחרת וצריך להשגיח שיהיה מחובר אחר שיתמלא עם המעין ע"י הסילון והניצוק מן הכלי למעין ע"כ והביא דבריו הנז' הרב כרם שלמה גם כתב עיין בספר מאמר מרדכי מ"ש בשם הגאון מהר"ם האמבורג ז"ל שהיה אב"ד בקהלתנו