וידבר דוד מב

ובענין תפיסת ידי אדם הנה הגאון זכרון יוסף מצא לו היתר ע"י השקה שהמים הנוזלים מבאר למקוה יהיה בלי הפסק ואפי' לבסוף לבד יוכשרו ע"י השקה והגאון מהר"ם הקשה ע"ז מדברי הרב"ד ממה דמייתי ראיה מפ"ו מ"ח מסילון דלא מהני השקה לתי"א וכמו דסב"ל להרשב"א דלא מהני השקה לעניין הוייתו ע"י טהרה ותו דהרי נצוק אינו חבור לטהר ע"י השקה ע"כ: ואפשר לומר דכוונת הגאון זכרון יוסף לטהר תי"א ע"י המשכה והשקה דהוי ס"ס ואפי' בדאורייתא שפי"ד והוא דדילמא כהרב"ד דע"י המשכה כשר אע"ג דבשאוב לא מהני המשכה אבל בתפיסת ידי אדם מהני אפילו אם הוא דאורייתא וכמ"ש בב"י ר"ס ר"א או דילמא כהרא"ש דהשקה מהני וק"ל, והגאון מהר"ם התיר ע"י המשכה בקרקע דאע"ג דשאובין שהמשיכו כולו פסול אבל אם אינן שאובין רק ע"י תפי"א מהני המשכה בכולו וכן פירש הב"ח דעת הש"ע הגם דמשמעות הב"י להחמיר, אך קשה על היתר זה ממ"ש הט"ז ע"ק כ"ח וז"ל אבל להרא"ש והטור ותשובה להרמב"ן דלעיל ותה"ב דס"ל דכל שמתחת ידי אדם יש פסול אפילו בלא שאיבה בכלי א"כ אפילו אם הוליכם ע"ג קרקע לא מהני אלא אם רוב המקוה בהכשר ע"כ: ואחר החיפוש ראיתי להרב המחבר א"א שהביא משם כמוהרי"ו תירוץ ע"ז והוא דיש לדחות דהמ"ז עפי"ד המרדכי הובאה בכת"י וז"ל כתב בספר יראים שמעתי שהלמ"מ הוא ל"ש המשכה ע"ג קרקע וכו' וא"כ לדברי האומרים דכולו אינו ניתר ע"י המשכה ע"כ צ"ל חדא מתרתי או דהלמ"מ בא להתיר איסור תורה דהיינו שאובה כולה וכדעת הר"ם הובאה בתוספות ב"ב דס"ו ד"ה מכלל, והא דתמורה די"ב דאינו מכשיר כ"א בהביא והמשכה מדרבנן, או דהל"מ בא כשבא שלא ע"י כלי רק דנעשית שאובה שבא מכח אדם ובדברי הרב"ד דבתפיסת אדם מהני המשכה בכולה ומעתה אין שום ראיה דניהוו חולקין הפוסקים הנז' בדברי הט"ז על דברי הרב"ד דסוברין דע"י אדם חשובים שאובין בג' לוגין דמ"מ אינו מוכרח שחולקין ע"מ שהתיר כולה בהמשכה ע"י תי"א משום דסב"ל דכולה בהמשכה יש בו איסור תורה וע"כ הלמ"מ לא בא אלא על תפיסת אדם ע"כ: ומעתה בנדו"ד הגם דליכא השקה מ"מ המשכה איתא והו"ל כמה ספקי וש"ד להתיר אף בדאורייתא וק"ל: ועל מ"ש דהפומבא לא חשיבא כלי כמ"ש הרב ויאמר יצחק ז"ל זה הספר אינו מצוי בידינו כעת לעיין בו ברם הנראה פשוט דהטרונבא דמיא להני דאו"ח סי' קע"ו והוא הטטרוס דפ"ב מכלים מ"ו ופסקו הפוסקים הלכה כר"י ועוד בפ"ד דמס' כלים שולי קורפיות ושולי קוסים וכו' אעפ"י שאינם יכולים לישב שלא מוסמכים טמאין שלכך נעשו מתחילתן והם המה הראיות שהביא הרא"ש לכלי הנקוב דסימן קנ"ט, ומ"ש כת"ר משכנה"ג דכלי המחובר בזפת וכו' ל"ד כלל דהתם משום החבור הנסרים בזפת לא שמיה חיבור דבקל הוא מתפרך משא"ך בטטרוס ה' ובפוממבא דנעשו מתחלה לכך ואינם מתפרקים הא ודאי דכלים נינהו ומ"ש מעולת תמיד ומסילת בלולה שמדברים בפי הקנים לא על גב הכלי ששואב המים אין מדבריהם ראיה דבקל יד הדוחה נטויה: ויש להביא ראיה עוד לזה ממ"ש פ"ד דמקואות מ"ג גבי סילון שהוא צר מכאן