וידבר דוד מא

מעליא ובתוך הבריכה הנז' יש כלי גדול של ברזל קבוע בארץ ונקוב הוא מן הצד כמה נקבים לעבור משם מים אל הצנורות הדבוקים בו לחלקם לכל בני העיר וסותמין הנקבים הנז' ופותחים אותם בעת הצורך וכו' וסתימת פי הצנורות הנמשכים לעיר לא סגי בלא ברזא ע"כ והאריך השואל בכמה מיני ספיקות ע"כ: תשובה ראה ראינו את השאלה שאלת חכם דמצדד אצדודי בכמה מיני ספיקות איכא מינייהו דפשט"ל ואיכא מנייהו דמספק"ל וכח"ה דהתירא עדיף ליה כדמ"ל, והנה מאי דפשט"ל לכת"ר כיון דהפומבא מחוברת לשאר כלים המחוברים בקרקע לא הוי ממשיך בדבר המק"ט עיין תוס' ב"ב דס"ה ע"א ד"ה ולא מכר דלא כל חבור מבטל הטומאה ועיין בשבת דקכ"ה גבי תנור של מתכת, ומכאן קשה על הרא"ם פ' שמיני ולכך נייד הר"ש מפירוש המפרשים במשנה א"ב פ"ה דכלים דאזיל בשיטת התוספות הנז' ופירש פירוש אחר וכן ראיתי בספר אמרי איש שכתב דלא כל חבור בקרקע מבטל הטומאה מ"מ לא ראינו להאריך בפרט זה כיון דאיתיה בתקנתא דהמשכה כמ"ש בש"ע, ומ"ש כת"ר דברור הוא דכלים אלו תחילת עשייתם הוא לקובעם בקרקע ולא מקבלי טומאה גם קודם חבורם, עיין להגאון נו"ב ז"ל מ"ק ס"ס צ"ד ומ"ב קל"ח וקל"ט שכתב דתרתי בעינן מחוברים ותחילת עשייתם לכך, וכן מוכח ממס' שבת דנ"ח ע"ב ורמב"ם ז"ל פ"ח מהל' כלים הל' י"ב וכן ראיתי לכמה מהאחרונים ועיין בפתחי תשובה ס"ק כ' ודגול מרבבה שכתב שכן מפורש בתשובות הרא"ש ז"ל: ועל מ"ש כת"ר אי חשיב תפיסת ידי אדם או לא, שאלה זו עצמה נשאלה לפני הרב מהר"ם שי'ק ז"ל והוא תלמיד מובהק להגאון חותם סופר ז"ל וכה אמר מר בסי' קצ"ו אשר נדרתי למעלתו שאי"ה אכתוב לו דעתי בענין מקוה שנעשה באופן שהמים באים לחפירה א' מהנהר ע"י גלגל המסבב ע"י שבני אדם מסיקים תחתיו וע"י קיטור מסבב הגלגל ומוליך מים לצנור ומן הצינור לחפירה גדולה ומן החפירה הנז' נמשך ע"י צנורות למקוה ובכל אלו אין חשש משום הוייתו ע"י דבר המקבל טומאה שכל הצנורות קבועים בקרקע וגם לא חשש כלי שיקראו שאובין ע"י כלי אלא דיש לדון לפסול מכח שהויית המקוה ע"י אדם ואנו דרשי' בת"כ דלכך נאמר מעין או בור מה מעין בידי שמים אף בור בידי שמים וכן כתב הרמב"ם מ"ו בפ"ב דמקו' ופסק כן בחבורו פ"ה דין ז' וכן הוכיח הרב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש וכ"כ הרא"ש בהל' מקו' וכן הביא הב"י בסי' ר"א בשם הרשב"א ז"ל ופסק כן ביו"ד סי' ר"א סעיף ט"ל דכל שבא ע"י ידיו ורגליו של אדם ואפי' ע"י דבר שאינו נעשה לקבל מים אם נעשה מקוה ע"י ואפי' בג' לוגין פוסל אם באה ע"י אדם ואחר דשקיל וטרי בעל ידי אדם אי חשיב פסול דאורייתא או דרבנן מסיק וכתב דהכא בנד"ד חשיב כמה פעמים כח כחו ודמי לההיא דקנקנים ועדיפא מינייהו דההיא לא חשיב כ"א כחו ואפשר דאפי' הר"ש מודה: ועוד מייתי ראיה ממ"ש מהרי"ט סי' י"ז דע"כ לא פלפל שם הרב כ"א לענין הכלים אבל לענין שנעשה ע"י אדם פשט"ל דכה"ג לא חשיב ע"י אדם ממש אלא סיוע ידי אדם במקצת ובסוף כתב אם אמנם שאין דעתו מכרעת מ"מ הנראה לע"ד כתבתי שאם אין בכלים הנז' בית קיבול כלל ובאו באופן הנז' ע"י המשכה למקוה והצנורות נעשים לקרקע וקבועים לקרקע ה"ז סיוע וכשר, וכ"כ הרב נפש חיה דחשוב זה סיוע וכשר: