וידבר דוד לז

הקהל או רובם מסכימים יכולים לסלקו, ואולם מתשו' רש"ל ל"ק מידי דנד"ד איירי שקבלוהו לזמן כמו שמפורש בדבריו והוי כמ"ש הרשב"א ז"ל דאם הוא לזמן ליכא חשדא: אך על הרב מהראד"ב ז"ל קשה כנז' ואולם ממ"ש הרב כנה"ג בסי' הנז' משם הרב מהראד"ב ז"ל עצמו לק"מ והוא שכתב סמוך לתשו' הרשב"א ז"ל וז"ל הרב מהראד"ב ז"ל בתשובה כ"י ע"ב כתב ע"ז אני חוכך בזה דדילמא היינו דוקא בזמנו דהרשב"א שהיו משנים החזנים מזמן לזמן אבל בזמנינו זה כל ש"צ שמסלקים אותו אם אינו נכנס בקהל אחר ודאי חושדים אותו ע"כ, הרי שכתב הראד"ב ז"ל עצמו שאם נכנס לשרת בקהל אחר ליכא שום חשדא, א"כ כל מ"ש מע' הרבנים הנז"ל שחזקתו חזקה ואין מסלקין אותו היינו משום דאיכא חשדא וא"כ היכא דליכא חשדא יכולים לסלקו באין או"ד: דון מינה ואוקי באתרין כיון שהשוחטים האשכנזים הראשונים נשארו משרתים בק"ק שלהם במלאכתם כמקדם קדמתא הא ודאי דליכא בזה שום חשדא וכמ"ש מהראד"ב ז"ל דאם ח"ו יש בהם שום פיסול אפי' ק"ק האשכנזים שלהם לא היו מניחים אותם בחזקתם: ועוד כיון שהם רבים שנים ג' אנשים לא יש בהם שום חשדא כמ"ש הפוס' ז"ל וכ"כ הרב משפט צדק ח"ג סי"ד בסוף התשובה וז"ל וכ"ת הרי בנדו"ד סו"ס הרי נשאר שוחט ובודק בקהל אחד ורק קהל אחר רוצים לסלקו ולשים אחר תחתיו ליכא חשדא שאם היה חשד לא נשאר בשום קהל לשו"ב כדין מי שיצא טריפה מת"י ע"כ. הרי לך בהדיא שאם נשאר שו"ב באיזו קהלה ליכא שום חשדא ויכולים הם לסלקו בפשיטות באין אומר ודברים כו"ע וכמ"ש ופשוט: ועל מה שטענו שהם משיגים גבולם עי' להרב מ"ץ הנז' בסי' הנז' שכתב שאם הקהל שהם הבעלים אינם רוצים בו ורוצים לשים אחר תחתיו ואינו מחמת אחר המסית להקהל וכו' אין לתת בו דין הלזה דעני המהפך בחררה, והביא ראיות ע"ז ממעשה דרב גידל בפ' האומר ומהתוס' ע"ש, ובסוף דחה דבריו דהוקש"ל מתשו' מהרש"ך ז"ל ח"ב סצ"ה ומסיק דאין לאחר להשיג גבולו ולקפח פרנסתו וגם משום חשדא יש כאן עכ"ד: ולענ"ד אחר המחי"ר מכבוד תורתו שנראה שהחילוק שחילק בתחלה הוא חילוק אמיתי וכמ"ש הרב בעי חיי חלק חו"מ ס"פ בסו' התשו' וז"ל דהכא כיון שהק"ק רוצים בשוחט הב' ומסירים את הראשון לכו"ע אין לנכנס דין עני המה"ב וכמ"ש התוס' בפירוש אם לא שיאמר הבעה"ב דאין רצונו לעכב המלמד שלו: הרי לך בהדיא שאם כל הקהל או רובם אינם חפצים בו ורוצים בשני אין על על השני דין עני המה"ב ולא שום השגת גבול וכחילוק הרב שחילק מתחי' ומה שסתר הרב ז"ל את דברי עצמו מתשו' מהרש"ך ז"ל לענ"ד נראה דלאו סתירה היא שהרי הרש"ך לא מיירי שערערו עליו רבים וז"ל הרב מהרש"ך ז"ל ויען שמעה אזני ותבן לה שיש בקרב עדתם ד' אנשים מבקשים לבלע ולהשחית כבוד החכם וכו' ומסיק כי ע"כ להודיע למע' הח' הרוצה עתה לבוא שמה שאם ירצה להשיג גבול החכם הקודם לו בהסכמת הק"ק [פי' שנתמנה הראשון בהסכמת כל הק"ק משא"כ הב' שאינם מרוצים ממנו כ"א ד' אנשים] הרי הוא רשע וחוטא כדין עני המה"ב ובא אחר ונטלה הימנו וכו' וכמ"ש התוס' ז"ל בפ' האומר וז"ל מכאן נראה להרב יצחק