וידבר דוד לו

תשובה ראה ראינו מ"ש בספרי הפוס' ז"ל ראשונים ואחרונים, ולכאורה היה נראה לומר שאינם יכולים להעביר השוחטים הראשונים יען מה יען שהחזיקו בזה כמה שנים וכמ"ש הרב כנה"ג ז"ל באו"ח סי' ג"ן וז"ל וה"ה לכל שררה מן הצבור הן מלך הן חזן הן שוחט הן מוהל הן גבאי במקום שלא נהגו למנותם לזמן ידוע שאין מסלקים אותם אם לא נמצא בהם פיסול, וה"ה נמי דאם יש לו בן ממלא מקום אבותיו שיורש את מקומו כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' כלי בהמ"ק ופ"א מה' מלכים, והרשב"א ז"ל סי' ש' והריב"ש ז"ל בתשו' סי' רע"א ובפסקים הכתובים סי' קכ"ח ומהרימ"ט ז"ל ח"ג סי' ק"ב הרש"ך ח"ג סי' מ"ז הר"י אדרבי ז"ל סי' קי"ז משפט צדק ח"א וח"ג סי' י"ד ובכנה"ג חו"מ סי' קנ"ו הגה"ט כתב שהשוחט שהחזיק לשחוט במקו"א הוי חזקה, וכ"כ הרב מטה שמעון עי' הנז' הגב"י אות מ"ח נחלה ליהושע סי' ר"ט דל"א ע"ש, וכ"פ מר"ן ז"ל בש"ע או"ח סי' ג"ן ספ"ה וז"ל אין מסלקין את החזן מאומנותו אא"כ נמצא בו פיסול ע"כ, והיא היא תשו' הרשב"א ז"ל סי' ש' שהביא בב"י באורך ואפילו אם החזיק מעצמו בלי מינוי מהקהל הויא חזקה, וכמ"ש הריב"ש ז"ל סי' רע"א ופסקה מור"ם ז"ל ביו"ד סוס"י רמ"ה וז"ל ומי שהוחזק לרב בעיר אפי' החזיק מעצמו באיזה שררה אין להורידו מגדולתו אעפ"י שבא לשם אחר גדול ממנו ע"כ, והרב ברכי יוסף ז"ל באו"ח סי' הנז' או"ט כתב אין מורידין אדם מקדושתו מסנהדרי גדולה ועד חזן בהכנ"ס אא"כ עבר עבירה בפרהסיא, ואם לא יתברר עליו זה אינו מן הדין להסירו ולא לפרסמו הרמב"ם ז"ל בתשו' כ"י הביאה הרדב"ז ז"ל ע"כ, והגם שהרב מוהרשד"ם ז"ל פליג עליה דהריב"ש וס"ל דאם החזיק מעצמו לא הויא חזקה, עין רואה להרב דבר משה ח"א שכתב משם כמה רבוותא דסברי מרנן כס' הריב"ש ז"ל, וכתב שאם ראה הרב מהרשד"ם דברי הריב"ש ז"ל לא הוה פליג עלייהו ע"כ: נמצינו למדין דאפילו החזיק מעצמו הויא חזקה לרובא דרבוותא, והא דכ' הלק"ט סי' ט"ל דשוחט שהיה מושכר לרבים ובא אחר ונתן מעות לקהל ליכנס במקומו והשיב דמאן דאלים גבר דהשוחט אומנות בעלמא הוא עי' להרב חק"ל או"ח שהרבה להשיב ולדחות דברי הלק"ט עש"ב, א"כ לפי"ז מכל הני רבוותא מוכח שחזקת השוחטים הנז' חזקה מעליא הוא ואינם יכולים לסלקם ולמנות אחרים במקומם: האמנם עין רואה מ"ש הרב כנה"ג ז"ל על הא דרבי' שמחה שפסקה מר"ן ז"ל סי' ג"ן סי"ט וז"ל אפי' יחיד יכול לעכב ולו' אינו רוצה שיהיה פ' חזן אם לא הסכים עליו מתחילה ע"כ, וכתב הכנה"ג ע"ז וז"ל הא דאמר ר' שמחה דיחיד שהסכים במינוי החזן בתחי' אין ערעורו ערעור היינו דוקא יחיד אבל רבים מערערים אפי' הסכימו בתחי' הרב מהר"א די בוטון ז"ל בתשו' נתיב י"ד ס"ב, וכ"כ רש"ל בתשו' ס"כ עש"ב שמובן מדבריו שאם כל הקהל או רובם מערערים יכולים להעבירו, אכן צריכים הם לשלם לו שכרו ע"ס זמנו אם לא שמחל להם: אך קשה ממה שפסק מר"ן ז"ל סנ"ז סכ"ה וז"ל אין מסלקין חזן מאומנותו אא"כ נמצא בו פיסול והיא היא תשו' הרשב"א שהביאה מר"ן ז"ל סנ"ז סכ"ה וז"ל אין מסלקין חזן מאומנותו אא"כ נמצא בו פיסול ויש ראיות לדבר, ועוד דתנן מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום ואוקימנא בגמ' משום חשדא ע"ש, וא"כ אפי' יסכימו כל הקהל היאך יכולין לסלקו והלא חיישינן לחשדא ואיך הרבנים הנז"ל כתבו דאם כל