וידבר דוד לא

בחררה אלא אם כבר פסקו הדמים והכ"נ עדיין הרא' לא גמר עם הגוי. וי"ל כיון שזה רגיל ליטול המוקטעא הו"ל מוחזק בכך ואין אחר יכול ליטלה משום דאמ"ל הא פסקת לחיותאי והביא ראיה ע"ז מהגמרא ומדברי הרשב"א ז"ל שהביא הבית יוסף ז"ל בסי' קנ"ה מחודש גבי עירוני ולמד הרב הנז' משם שני דברים א' דאע"ג דלא בא לידו כיון שהוא רגיל ליטול משם הו"ל כאילו בא לידו ומוחין באחר הבא להשיג גבולו. ועוד שנית דעני המהפך בחררה אין כאן כ"א הכרזה שמכריזין עליו אבל אין מוציאין מידו אבל היורד לאומנות חבירו מוחין ומוציאין מידו מטעם דקפסקת לחיותאי. וכ"כ הרד"ך בית ל"א חדר ג' עכ"ד ועיין עוד בזה להרב מים רבים סי' הנ"ל שהאריך בזה כנז': ועוד דההיא דאבי אסף שהביא מרן ז"ל כמה מרבוותא דס"ל דהכי הלכתה אליבא דכ"ע והם המה הרא' מהרל"ח ז"ל הביא ע"ז הגהת ד"מ וז"ל ולענ"ד דגם רב הונא בריה דרב יהושע מודה בהאי דינא דכתב המרדכי דכיון דשמעון יושב בפתח ולא היה שום אדם יכול לעבור לראובן אם לא ילך לפני פתח שמעון מצי מעכב עליו וכ"כ המרדכי בהדיא שם ומשמע דדווקא מכח זה פסק שם כן דזה מקרי שפיר פסק לחיותיה ולא כשמעמיד החנות בצדו עכ"ל. והרב כנה"ג בהגהת ב"י אות ט"ו על מ"ש הב"י ונראה דאבי אסף וכו' כתב וז"ל אבל מהר"ם איסרילאש בתשובה סי' ט' כתב דבבריא היזקא כנדון המרדכי כ"ע מודו דהלכה כרב הונא וכו' ע"כ: והרב חותם סופר ז"ל חלק ח"מ סי' קי"ח נשאל ע"ד שני דיינים שהיה להם פרנסה מאדון א' ובא רב א' לדחות אחד מהם וליכנס במקומו וע"ז האריך הרב שם בדין עני המהפך בחררה ובדין היורד לאומנתו של חבירו ובסוף התשובה הזכיר ההיא דאבי אסף הנז' וכתב דאע"ג דלא קימ"ל כרב הונא היינו במבוי מפולש שיכולים הקונים לבוא מצד אחר אבל במבוי סתום וכו' וכתב דכן משמע מרש"י ז"ל וכו' והואיל והמבוי סתום וזה יושב בראש המבוי וכו' ונמצא פוסק חיותו בזה כופין וכו' ושם בסי' ס"א עובדא כיוצא בזה ומסיק שם וכתב דזה א' מי"א חומרות שהעמיד דוד כל התורה עליהם וזהו ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חבירו ועוד בסי' ע"ט כתב קונטריס ארוך בדיני יורד לאומנות חבירו ושם הביא ג"ך ההיא דאבי אסף הנז' וקבע בה מסמרות נטועים ע"ש באורך ע"כ. ועדיפא מזו ראיתי להרב כרם שלמה שהביא משם הרב פ"מ שנרגש מדברי הרש"ך ח"א סי' נ"א ומהר"א סי' ס"ט ומהרשד"ם סי' שנ"ד דג' הרועים הללו בהסכמה עלי על מי שהחזיק במכס שכל מי שישיג גבולו מקרי רשע ועדיף מעני המהפך וכו' ולא מבעיא אם הבא רוצה לסלק למי שקדמו אלא אפי' למעט חלקו לא מצי שכבר זכה בו הרא' עכ"ל: וכן פסק הרב דבר משה סי' כ"ז משם כמה רבנים עש"ב: ועיין עוד להרב משאת משה בהשמטות דף קי"ט שכתב ולא אכחד שיש לצדד דדוקא בש"ע הוא שקבלנו הוראות מרן וכ"כ ג"כ הרב ח"ש משם רבו: והרב שער שלמה בסי' ק"ל נשאל על האשכנזים יושבי א"י ששלחו שלוחים לקבץ להם נדבות מהספרדים שבחו"ל והספרדים יושבי א"י מעכבים באומרם דקא פסקי לחיותייהו והמה מוחזקים וכו'. והשיב הרב שמדין מערופיא יכולים הספרדים לעכב עלייהו והגם שכתב מור"ם ז"ל סי' קנ"ו יש מקומות שדנין דין מערופיא ויש מקומות שאין דנין מ"מ הרי ביאר מור"ם ז"ל בהדיא הטעם דאין דנין דנכסי