וידבר דוד ל

להדפיס רמב"ם או שאר ספרים ואלו עדיפי טפי ממצודה ורחיים של אבי אסף דזה הוציא הוצאות על הדפוס וכו' ע"ש באורך. ולפי"ז לא קשה מידי מ"ש דהעיקר הוא אם א' המציא איזה דבר אפי' עדיין לא הגיע לידו ולרשותו אסור לחבירו לנגוע בו כגון דגים ועני המנקף שהפיל אותם לארץ משא"ך בפאה ומציאה שהוא לא המציא אותם שם במקום זה ודו"ק: הדין הד' היורד לתוך אומנות חבירו דמצי לעכב עליו כדאמרינן בפרק לא יחפור אמ"ר הונא בריה דרב יהושע פשיטא לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב בר מבואה אבר מבואה אחריתי מאי תיק'ו ופסקו הרי"ף ז"ל והרא"ש ז"ל דבר מבואה אבר מבואה אחריתי נמי לא מצי מעכב כיון דסלקא בתיקו וכן פסק רבינו הטור ומר'ן סי' קנ"ו וכתב הרב מ"ב הנז' וז"ל ונ"ל דעד כאן לא פליג רב הונא אלא כהאי גוונא דרחייא שעדיין הרא' עומד במקומו ולא נתבטלה מחייתו אלא שנחסר ממנה אבל היכא שעקרו ממקומו והסיג גבולו וביטל מחייתו בזה כ"ע מודו דמצי לעכב עליו וכ"כ מהרי"ך ז"ל בספרו שארית יוסף סי' י"ז ע"כ מלוקט מספר מ"ב ה' התוספות נופך ממ"א: ולא תקשי ע"ז מהא דכתב מרן הב"י סי' קנ"ו וז"ל וכתב המרדכי ומבוי הסתום מג' צדדים רק בצד א' יכנסו לו וראובן דר אצל סופו הסתום ובא שמעון לדור כנגד הצד שאין הנכרי יכול לילך אם לא ילך תחילה לפני פתח שמעון. נראה דיכול לעכב עליו כרב הונא אבי אסף. וכ"כ הגה' מיימוני פרק ו' משכנים. ונראה דאבי אסף סבר דלא כרב הונא בריה דרב יהושע וא"כ לדידן דקי"ל כרב הונא בריה דרב יהושע לא מצ' מעכב עליו עד כאן דברי מר"ן הב"י ז"ל וא"כ הוא הפך סברת הרב מ"ב הנז' שהרי הכא אפי' פסק לחיותיה שישב לו בפתח עכ"ז כתב מרן דלא מצי מעכב עכ"ז לא קשה מידי דנדון הרב מ"ב הנז' שבא להשיג גבולו ולדחותו ממקומו עדיפא מההיא דמר'ן ז"ל ובנדון הרב מ"ב הנז' ז"ל אפי' מר'ן הב"י ז"ל מודה וכמ"ש הרב פתחי תשובה סי' הנז' וז"ל והמעיין בתשובת הרב מ"ב שם יראה דלא מכח ההיא דאבי אסף הנ"ל כתב כן רק מסברא דנפשיה כתב לחלק בכך וכפי הנראה נדון הרב משאת בנימין בריא היזקא טפי מנדון אבי אסף הנ"ל דהתם אף שיושב זה נגד זה הפתח מ"מ אפשר שילכו הקונים גם להלאה ויקנו מהאחר אבל בנדון הרמ"ה מדחהו ממקומו לגמרי לקרוב לומר דבנד"ז גם הב"י מודה דיכול לעכב. ע"כ. וכ"כ הרב כנה"ג ז"ל ח"מ סי' קנ"ו הגהת הטור אות י"ב וז"ל ודווקא בכגון זה שיכול לומר לו אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלו אבל ברוצה ליכנס לתוך גבול חבירו ולדחותו ממחיצתו שהחזיק בה כמה שנים פשיטא דלאו כל כמיניה. עכ"ל וכ"כ ג"כ הרב מעיל שמואל סי' קל"ה וכתב דהכי איכא למידק מסוגיית הגמרא ולא נחלקו הני רבוותא אלא במי שבא לסמוך חנותו אצל חנות חבירו שזה אומר אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי אבל בנ"ד שבא השני לסלק הרא' ממה שהחזיק בו במוקטעה ה' כ"ע מודו דמצי לעכב עליו דאמ"ל קא פסקא לחיותאי עכ"ד עש"ב והוא מדברי הרב פרח מטה אהרן סי' ק"ב והרב הפר"ח מ"א הנז' ז"ל נשאל על א' שהחזיק במוקטעא כמה שנים ובא אחד להסיג גבולו בטענה שהוא עשיר ויכול ליתן השכ' מיד וכו' והשיב הרב בפשיטות שכל הבא להשיג גבול המוחזק הרי הוא נלכד ברשת חרם הרא' וכו' וא"ת והרי לא אמרו בעני המהפך