וידבר דוד כח

ולדעת הרמב"ן ז"ל היא מכלל רמ"ח מצות דאורייתא ואין פוטר אותו ואם לסודו תדרוש קח לך בשמים ראש כי בא"י כל תפלה כל תחנה החלו עולין אל השמים מעל ועשה את עולתו לא כן בארץ העמים וכו' ובמה יתרצה עבד ה' להיות לו חלק בישיבת א"י ותורת א"י אם לא להחזיק ביד יושביה וגמירי גדול המעשה ועם ישרים סוכו ומעונתו עש"ב ובסוף התשובה כתב ואמינא ולא מסתפינא מי האיש החפץ חיים יחזיק ביד עניי א"י ומפליא לעשות משום ישוב א"י אשר ה' דורש אותה ע"כ דברי קדוש, הראת לדעת דאפי' מה שכתב הרב חותם סופר ז"ל ודן את הדין דעניי עירך קודמין לעניי א"י כמ"ש הב"ח דחויה היא כמ"ש הרב חיד"א ז"ל ואדרבא עניי א"י קודמין אפי' לעניי עירו ואפי' שגבו סתם לנרות ושמן כמ"ש אבל כשגבו לעניי א"י אפי' הרב הנז' מודה כמו שכתב הוא עצמו כנז' וכל זה הוא כשגבו מאליהם ומעצמם סתם ורוצים לשנותם אבל כגון נד"ד שהולכים הני שד"ר לן וקובעים קופות לשם עי"ק טברת"ו ומה שיתקבץ בהם ממנים עליו פקיד לקבצו עד שישלחינו לעי"ק ומוציאים הוצאות ע"ז והקופות הם שלנו הא ודאי לית דין ולית דיין דכיון שנתקבצו המעות בקופות שלנו כל הנוגע בהם גזלן גמור הוא מדאורייתא ויוצאה בדיינים וכמש"ל שזה הדין מוסכם לכ"ע וכ"ש וק"ו אם כבר הגיע ליד הגבאי שליחינו דכל הנוטל מידו כאלו חוטף מידינו דשלוחו של אדם כמותו ותמיה אני כיצד עלה על דעתם שיכולים לשנות המעות שנתקבצו בקופות הישנות שלנו דלא אמרה אדם מעולם וחלילה להם לומר שהרב חותם סופר שיפסוק הפך הדין המוסכם בגמרא ובפוסקים וק"ל: ועל מה שקבעו קופות לשם האי תנא דידן רמב"ה זיע"א אשר אמרנו בצלו נחיה ועל דבר זה טרחו ויגעו ראשונים ואחרונים בהונם ואונם בגופם ובממונם לקבוע קופות רמב"ה זיע"א לשם עיה"ק טברת"ו להחיות נפש עניים אומללים והת"ח העוסקים בתורה בקבע בישיבת רמב"ה זיע"א כי לזה עיניהם תלויות דווקא כי אין להם שום מחיה בעי"ק הנז' זולת זה לא מלאכה ולא סחורה כידוע והחזיק בזה משנים קדמניות והוי אומנותייהו בכך כידוע לכל באי עולם והשתא בבא חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו ופסקו לחיותינו ע"כ באתי אני עני להפך בחררה זו הרמוצה ומה שיבוא ויטלנה שלא כדין תורתינו הקדושה יהי דינו חרוץ כרשע במדת הדין הקשה וזה החלי בעזרת צורי וגואלי: הנה דבר זה נתבאר יפה בדברי הרא' כמלאכים אשר מימיהם אנו שותים ובצלם אנחנו מסתופפים ועל דעתם אנחנו נשענים ולא באתי כ"א ללקט מאורות דברי קדשם מאשר תמצא ידי בהני ספרי דבי רב הא' בקדש הגאון רש"ל זצ"ל בתשובה סי' ל"ו האריך הרחיב בדינים אילו ולבסוף חלקם לארבעה ראשים הביאם הרב משאת בנימין ז"ל סי' כ"ז וברוח מבינתו נשא ונתן בהם באמונה כדת מה לעשות באורך וברוחב ואלו הם פסקי דינים המסתעפים ממנו הדין הראשון הוא דין עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו נקרא רשע כדאמרינן בעובדא דרב גדל ויש מחלוקת בין הפוסקים אם מחויב הב' להחזירה לרא' אחר שנטלה או לא ורובא דרובא הכי ס"ל דאינו מחוייב להחזיר ורשע דווקא הוא דמקרי דאל"כ בתרי קטלי קטלת ליה יחזיר ורשע וכתוב בהגה' מיימוני בשם הרא"ם ז"ל שחזן הכנסת יכריז עליו ברבים. עוד כתבו בשם מהר"ם דדין עני לא שייך אלא א"כ פסקו הדמים ולא חסר רק הקניין ע"כ וכ"ז הובא בש"ע ומור"ם סי' נז"ל: