וידבר דוד כה

וחרד על דברו כי עיניהם תלויות שירחמו מן השמים עליהם כיון שזכו להחזיר עטרה ליושנה ימשך עד ביאת משיחינו בב"א כי"ר עכ"ל לשון הזהב: ומה שתמה הרב מטה יוסף ז"ל ע"ד הרב הנז' מתשוב' מהריק"ו עיין בתשובות מרן בספר אבקת רוכל סי' כ"ג ובס' חקי חיים סי' מ"ז שאסף איש טהור סברות הפוסקים הא' ואחרונים וזה הלכה העלה וגם בהקדיש לאינם מבוררים כל שיצא הממון מרשותו ליתיה לא בחזרה ולא בשאלה וזה ברור עש"ב עכ"ל וגם הרב פרי האר"ץ ח"א סי' ו' פסק לה בסכינה חריפא כנז' וכן פסק הרב מהריט"ץ ז"ל סי' ע"ט ותמה על ההיא דמוהריק"ו ז"ל וכן העלה הרב חק"ל ז"ל בח' יו"ד ח"ג סי' ק"ה וז"ל בדף קכ"ב ע"ד הכלל העולה מכל מה שנתבאר דאיני רואה מקום לשנות בהקדש עניים עכ"ל: והרב הגאון מפרשי הים בספרו הבהיר מאמר מרדכי סי' ט"ו כתב וז"ל והנה מ"ט נסתפק במה שראה הוראה יוצאה ממני דאין לשנות מצדקות ר"מ בעה"נ זיע"א כלל הלא מאז מפי רבותינו עומדים בפרץ גוזרי גזירה לנו נמסרה לקחת מזה להחיות בהם נפשות אביונים הנקיים היושבים על התורה ועל העבודה בארץ מטוהרה ולא לשנות מזה לצדקה אחרת כגון לעניי העיר אסור וכו' ומסיק וכתב אי לזאת נלפע"ד הדבר ברור שחלילה לשנות מהנמצא בקופות של רמב"ה זיע"א לצורכי העיר וענייה וכל העושה כן הוא כגוזל את העניים אשר עיניהם תלויות לפרוטה הבאה ממדינת הים ולהחיותם ברעב ובכן נזכרתי שהדבר מבואר ומפורש יוצא מפי גאון הדור מוהרי"ט ז"ל ח"א סי' ס"ג דאסור לשנות נדבות עניי א"י אפי' לבנין בהכ"נ ע"ש ואולם זהו טעם הגאונים בדורות שלפנינו אשר קבעו מסמרות לבלי לפגוע בצדקה זו אפי' פעם א' הלא המה רוב רבני פולין ופרסעם וגאוני חסידי עליון מרוסיא אשר נתנו בקולם קל כרוזא נפיק ואסרו איסר אפי' ליקח ממנו מעות ולהדליק בהם נרות על נשמת התה"ק רמב"ה זיע"א זולתי אם התנדבו בפירוש שמן ונרות וכו' וכל המשנה הרי הוא גוזל את העניים ואפי' למצוה גדולה מזו אין לשנות כמבואר במהרי"ק שורש ז' ובהגהת מוהרמ"א ז"ל סי' רנ"ו ס"ד וכל שחל עליו הקדושה אין המנהג מבטל ההלכה וכו' ולבסוף כתב יהי חלקי עם המסייעים לדבר מצוה הגדולה הזאת להחזיק בישוב הארץ וכבר נודע מ"ש הרמב"ן ז"ל והרב השל"ה ז"ל בגודל המצוה הזאת עכ"ל: ותא חזי מה שנמצא כתוב בספר מטה יוסף חלק יו"ד סי' יו"ד בסוף התשובה והוצרכתי להעתיקו דשמא ספר הנז' אינו מצוי בידכם וז"ל טופס כתב הנמצא בספר הישר מזמן הגאונים המאורות הגדולים הקדושים אשר בארץ המה ז"ל ששים ושמחים לעשות רצון קונם ופניהם איש אחיו ויאמר חזק לעשות חסד וצדקה ולהשביע נפש שוקקה המה הגבירים הרמים נדיבי עמים משגיחי הקדש פ' ה' עליהם יחיו מעתה ועד עולם ימלא פינו שיח רינה ותפלה ברכות והודאות לשם קדשכם להשתבח בפעולת צדקתכם כהררי אל אשר אתם מפליאים לעשות עם תלמידי חכמים הקובעים למודם בעי"ק טברית"ו להוציא לאור פרי ישוה להם הגם שהלוא מצער היא בם יחי נפשם שחייהם תלויים להם מנגד עד עת בוא צדקתם וכמה ת"ח יש בניהם שנפשם ברעב ובצמא מתים הם וטפם וכל אשר להם: ופליאה דעת ממנו מי ומי הוא זה ואיזה הוא