וידבר דוד כד

הקופות החדשים ולא רצו לקבל וכו' וקבעו קופות הנז' לשם התנאים הנז' והתנו על הקופות הנז' שהמקובץ בהם יהיה לבנין בתי כנסיות ובתי מחסה בעיה"ק ירושלם תובב"א ע"ש אנשי תימן השוכנים שם וג"כ קבעו קופות בכל בית ובית אע"ך נתבטלו הקופות הקדמונים מטעם הנז' ואפי' יש איזה יחידים אשר עדיין רוצים להתנדב לאיזה שירצה אינו טורח לילך ולחפש אחר הקופות הישנים וכ"ש שהממונים הנז' אומרים להם שכבר נשאלה שאלה זו מחו"ר עיה"ק ירושלם תוב"ב והיתה תשובה' שהם יכולים לשנות אפי' הקופות הישנות מטעם פסק הרב חותם סופר אשע"ך באנו להודיע לרו"מ אם האמת אתם ונוכל לשנות הקופות הנז' וחתומים על הכתב כמה חכמים ויח"ס הי"ו יושבי העיר הנז' יע"א: תשובה אני טרם אחלה לדבר ד"ת דבעייא העמדה והערכה אציעה שאו'ל ממרן דבשמיא רחמין למבעי ינחני במעגלי צדק למען שמו ומה גם דלא להוי ממהדורי מילי ומסמרטוטי והגם ששמעתי שיש פסק ארוך על העניינים הנז' מגדולי המורי'ם רבנן תקיפי ראשי אלפי אשר הם אמת דבריהם אמת ומה יענה עוד מאן דלא ידע לכוין אימר'ה ולאהדורי סברה כמוני קל שבקלים אבל כיון שאינו מצוי הפסק הנז' כעת בידינו אמרתי אלכה נא ואספתי באומרים מפי סופרים ומפי ספרים ומה שתעלה מצודתי כפי דעתי הקלה כמות שהיא אכתבינהו הא למגמר לא להלכה ולא למעשה עד אשר יסכימו עמי בעלי ההוראה היושבים ראשונה לראש פנה ועמהם תמו'ט חכמה וזה החלי בס"ד: הנה במגבת עניים רבו כמו רבו החילוקים והסברות אם יכולים בני העיר לשנותה כמבואר בטור יו"ד ובב"י סי' רנ"ו ורנ"ט ברם ראה ראיתי למוהריב"ל ח"א סי' מ"ט שכתב דהא דאמרו יכולים בני העיר לשנות ולזה הסכימו גדולי המורים אשר בית ישראל נכון עליהם. היינו דווקא ללוותה על מנת לפורעה אבל לשנותה בפסידא דלא הדרא אינם יכולים לשנותה ע"ש: והגם שהרב מוהרמ"ג ז"ל בסי' ע"ו דחה דברי הרב מוהריב"ל ז"ל וכתב דלא נאמר דבר זה ללוות ולפרוע אלא אם רצו לשנותה לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יכולים לשנותה אפי' בפסידא דלא הדרא וכ"כ מהרד"ך ז"ל בתשובה ח"א סי' ל"ח וכ"כ רבינו הטור ז"ל סי' רכ"ט מ"מ הרי כתב רבינו הטור ז"ל בשם אביו הרא"ש ז"ל בה' הנז' וז"ל וכתב א"א הרא"ש ז"ל שהצדקות שהתנדבו לצורך בהכ"נ וכו' יכולים בני העיר לשנותה לצורך בהמ"ד או ת"ת אפי' הבעלים מעכבים אבל לא מת"ת לצורך בהכ"נ ע"כ וכתב הרב כמוהרמ"ג הנז' ז"ל בסי' קכ"ג ע"ז וז"ל והענין הוא שת"ת כנגד כל המצות ובזה נשיב לשאלה כל זה הוא שלא פירש כי אם לצדקה סתם אזי מחלקים עד שבא ליד הגבאי וכו' אבל אם פירש לאותו עני ידוע כבר חל הנדר על אותו סלע ואינו יכול לשנותו לדב"א וכו' והכא שפירש המקדיש לת"ח ששונים במקום פ' הו"ל כאלו פירש בפירוש לפלוני עני כאלו הם גוף א' בישיבה של חברים והוא הפריש והם התחילו לעסוק בתורה וכו' אפי' שנחרב המקום ביני ביני כיון שחזרו לקדושתם אין כח ביד שום אדם לשנות שהנה מבהכ"נ לת"ת יכולים לשנות אבל מת"ת לשום ד"א לא והנה המצוה הזאת היא ת"ת וכבר התחילו לזכות וחס וחלילה שיוכל שום אדם לשנות אפי' שלא יש שום גבאי כ"א המקדיש בעצמו וכ"ש אם זכה פ' לקבל מעות אלו לתתם ע"י וכו' ולכן כל יראי השם