וידבר דוד קנח

ובש"ט להרשב"א ז"ל כתב אמאי יכול לחזור הא אמרי' התם מי שאבד שטרו אעפ"י שהעדים אומרים אנחנו כתבנו וחתמנו ונתננו לו אין כותבין אבל בשטרי מו"מ כותבין חוץ מן האחריות שבו, ואם איתא דיוכל לומר לא ניח"ל דליפשו שטרי עילוואי וכו' אמאי כותבין, הא לאו מילתא היא דשאני התם דכבר הו"ל שטרא ומשום דאבד ליה ליכול הלא וליחדי וכו' ועוד דכבר נפק עליה קלא וסיים הרב דבלא טעם יוכל לחזור בשטר וכו' דשליחותיה עבדי וכיון דלא ניח"ל אין כותבין ע"כ, ובמס' קידושין כתב הרב שיש מפ' דהא דחוזר בשטר היינו משום דלא אמר לעדים שיחזיקו עד כתיבת השטר אלא תרי מילי קאמר להו שיחזיקו בקרקע ועוד שיכתבו לו השטר והלכך כל שלא כתבו השטר יכול לחזור בו דשלוחים שווינהו והרי הוא מבטל שליחות, אבל בשטר דלא אקנייתא אם פי' שיכתבו השטר והחזיקו בקרקע ע"ד כן שוב אינו יכול לחזור בו וכותבין לו השטר בע"כ ע"כ: והרב בני אהרן הביא שיש מהרבנים ז"ל דס"ל דלעולם אינו יכול לחזור בו מלכתוב את השטר ל"מ במכר שנתן מעותיו דלא שדי אניש זוזי בכדי אלא אפי' במתנת חנם אינו יכול לחזור בו מלכתוב השטר שהוא לראיה ולזכות לו ולזרעו והאי דקאמר חוזר בשטר אינו ר"ל מגוף השטר אלא משום דקי"ל שהלוקח נותן שכר הסופר וכו' וזה המוכר ייפה כח הלוקח בשביל שאמר לעדים זכו בשדה זו לפ' וכתבו לו עלי את השטר כלו' שאני נותן שכר הסופר ומזה רצה לחזור אה"ן שיכול לחזור בו, ובשטר הראשון יכתבו השטר ויתקיים המקח ויפרע הלוקח שכי' הסופר ובשטר השני כיון שתלה מכירתו בזה הויתור וכו' יכול לחזור וכו' רבינו יונתן ז"ל ע"כ: ומשם רבותי' הצרפתים ז"ל כתב וכו' כמש"ל בדברי הרשב"א וסיים משם י"מ מיהו אם אמר ללוקח זכה בשדה זו ואכתוב לך את השטר אינו יכול לחזור בו דלוקח ודאי אדעתא דשטרא אחזיק: והשתא נ"מ דלכל הפי' הנאמרים מצד הדין מחוייב המוכר להעבירה ע"ש הלוקח בפנקס המטובילי אם אמ"ל לך חזק וקנה ואנא אכתוב לך חוג"א במלכות על שמך, וכ"ש אם נתחייב לו חו"ג וכמ"ש לקמן שהרי לטעם הרא"ש ז"ל דזיילי נכסיה ולא ניח"ל דליפשו שטרי עילויה היינו בשטרי דידן שיש בהם אחריות ושעבוד נכסים ואפי' בלא אחריות פי' הרא"ש ז"ל בתשו' כלל ס"ה משום דזילי נכסיה וסבורים העולם דשטרי הלואה הם ונכסיה משועבדים ולא יוכל למוכרם כך ראיתי כל רבותי פוסקים עכ"ל: א"כ בהני שטרי דידהו דליכא בהם לא שעבוד ולא אחריות ולא הלואה כידוע לכל ואינם אלא להחזיק המכר שכבר נכתב עליו שטר המכירה בשעבוד ואחריות ובכל חיזוק סופרי בדי"ץ ונפק עליה קלא פשיטא ופשוט דאינו יכול לחזור בו ומחוי' להעבירה על שמו כמו שאמ"ל כמש"ל, וכ"פ מר"ן הש"ע ז"ל סי' מ"א במי שנמחק שטר חובו או בשטרי מקח וממכר בלא אחריות שיכתבו בפירוש וז"ל או לכתוב בשני שטר זה לא נכתב לטרוף בו ממשעבדי וכו' אלא כדי להעמיד שדה זו ביד מקבל מתנה או הלוקח שלא יוציאנה מידו הנותן או המוכר, והני שטרי דידהו דמו ממש להאי שטר הנז' אפי' לא אמ"ל המוכר לכתוב, וכ"ש אם אמר ללוקח לך חזק וקנה אדעתא שאכתוב לך שטר המטובילי לעת שתרצה והלך זה והחזיק שאינו יכול