וידבר דוד קנז

דסברי מרנן דהלכתא כוותיה ומטעמיה, ומה גם דבס' אזן אהרן מערכת מ' דמ"ט כתב וז"ל ועתה נד"מ ס' פורת יוסף להרה"ג כמהרי"א ז"ל ובדף ט' ע"ד כתב דפשטא הוראה בק"ס כדעת רבני סאלוניק ז"ל דאי פריש דסמכה דעתיה בקנין קנה שלא כסברת הדברי אמת ז"ל ע"כ: עוד תמה הרב ירך אברהם ז"ל עמ"ש הרב ד"מ בדס"ה וז"ל עוד תמהני עליו במ"ש עוד למדנו מדבריו דבמקומותינו דלעולם מתנים קודם המכירה ומתחייב המוכר להעביר המכר ללוקח בפנקס המטובילי ומתנים מקודם מי יתן ההוצאות וכו' נראה בפי' מדברי הרב כמהרי"ב ז"ל דכתב המטיבולי אינו מעכב, דלפי ענ"ד יש לדון אחר שאלת מחי' כראוי לעוצם גדולת חכמתו הלא זה הדבר דהוא אמת בנד"ד הך דקמן לפום מאי דסלקא בידן אסמכות אדינא דגמ' באתרא דכתבי שטרא דלא קנה עד שיכתוב, וא"כ אפי' תימא דנתחייב בקגו"ש בתחי' אכתי יכול לחזור בו לפום מאי דסלקא בידן מתורתן של ראשונים כמלאכים דאפי' נטל קנין לכתוב לו שטר יכול לחזור, וז"ל הרא"ש בתשובה הביאה רבי' הטור בסי' רמ"ג סעי' י"ב וז"ל בסוף התשו' ואפי' המקנה לחבירו שיכתוב שטר על מכר נמי קנין דברים הוא שכבר נשתעבדו לו כל נכסיו משעת המכירה הילכך אין תקנה לשלא יוכל לחזור בו עד שיבוא השטר ליד המקבל מתנה, ועי' למר"ן הב"י ז"ל סט"ל דסיים וז"ל עד שיבוא השטר ליד הלוקח או מקבל מתנה ועי' להרב פמ"א סי' ק"ו: ואחה"ר מכבוד הרב ירך אברהם ז"ל נלע"ד דאם אמ"ל זכה בשדה ואכתוב לך שטר בערכאות, וכ"ש אם נתחייב לו לכתוב לו הקרקע ע"ש דלא מצי מוכר למהדר ביה ומחוייב להעבירה ע"ש הלוקח בפנקס המטובילי עפ"י דת"ש: והוא עפ"י מ"ש מר"ן הב"י סי' רמ"ג משם הרא"ש בטעם שיכול לחזור המוכר בשטר, נראה דלא אמרו אלא בשטרי דידן שיש בהם אחריות נכסים וזילי נכסי דמוכר משא"ך בהני שטרי דידהו דאינם כ"א לראיה ולהכחיש המוכר ואין בהם אחריות נכסים ואין גובים בהם ממשעבדי, או כדי לחזק הני שטרי דידן כמ"ש הרב מוצל מאש והרב מהרח"ש ז"ל כמ"ש לקמן בע"ה וז"ל הרב ב"י ז"ל משם הרא"ש ז"ל וא"ת ומה חובה יש לו בדבר אם שטר מתנה הוא אין מפסיד כלום שאין עליו אחריות ואם מכר נמי הוא אינו מפסיד ואי משום אחריות אפי' בלא שטר נמי דאמרי' בפ' חזקת המוכ' שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים, ואי טעין לוה ואומר לא ימצא עדים לגבות ע"י ממשעבדי וע"י שטר יגבה בכל עת, כ"ש שאין לשמוע לו כיון דמן הדין גבי ממשעבדי וכוונת המוכר להפקיע דינו אנו מחוייבים לרדוף אחר הצדק שלא יפיק זממו לעות הדין, וי"ל משום דאית ליה טענה לנותן ולמוכר דאית ליה קלא לשטר יותר מלקנין ולא ניח"ל דליפשו שטרי עילויה משום דזילי נכסיה ע"כ: ור"ת פי' דבשטר מתנה דוקא מיירי דלא ניח"ל דליפשו שטרי עילויה אבל בשטר מכר כשזכה לו בשדה מסתמא אדעתא דכתב ליה שטרא זכו ליה ואין יכול לחזור בו ע"כ, ועי' להרב בני אהרן דקל"ד שתרץ לקושיית הרא"ש על ר"ת: והריב"א ז"ל פי' דהגמ' מיירי בשטר מכר שיש בו אחריות אבל בשטר מתנה שאין בו אחריות אינו יכול לחזור בו לא בשטר ולא בשדה, וכ"כ הרב בני אהרן ז"ל שכן הובא בשט"מ דבשטר מכר שלא באחריות ושטר מתנה שלא באחריות אינו יכול לחזור בו וכ"כ הרב ב"ד ז"ל דבשטר שיש בו אחריות מיירי: