וידבר דוד קנו

הפ"מ ז"ל בסוס"י פ"ט וז"ל גם ממה שלא נכתב בפנקס המטובילי תניא דמסיע לן ואפשר כיון שהיתה מכירה בהטבה תלינן דמשו"ה לא נכתב בפנקס המטובילי וכו' המתבאר מדברי הרב ז"ל דכל כמה דלא נכתב מעכב המכירה, וההיא שאני דמכירה בהטבה היא ולא נהגו אבל במכירה בהחלט כנדון הרב ב"ד והרב ד"מ מה מקום לסמוך עליו בזה עכ"ל: ואהמ"ר מכ"ת הרב ירך אברהם ז"ל נלע"ד דלאו דחיה היא חדא דכל שטרי מכר בהטבות הנהוגות כתב הרב פ"מ בסי' כ"ט הנז' משם כמה רבנים אשר מימיהם אנו שותים ועליהם אנו סומכין דעיקר ההיתר לאכול הלוקח פירות משום שאם רצה הלוקח לעמוד במקחו קודם שיכתוב לו ההטבה היה נחלט לו הקרקע עפ"י דת"ש וכנדון שהביא מהריב"ל ז"ל וגם הרב מהרי"ד ז"ל שהשיב על הד"מ ז"ל וכתב בסוס"י ס"א דנראה דלא אמרו אי פריש פריש וקנה בכסף לחוד או בשטר לחוד אלא לענין שיכתוב לו השטר אח"כ יקנה למפרע משעת נתינת הכסף או כשיתן הכסף אח"כ יקנה למפרע משעת כתיבת השטר אבל אם לא יכתוב לו שטר כלל לא מהני מידי מאי דפריש עכ"ל הרב ב"ד בס' ד"מ סי' ס"א כתב בספרו בית דוד יו"ד סי' פ"ט משם כמה רבנים דעיקר טעם ההיתר בשטרי מכר בהטבה היינו מטעם הנז' דאם רצה הלוקח לעמוד במקחו קודם ההטבה הדין עמו דהוי מכר גמור וכן הביא משם מהר"מ אלשיך ז"ל סי' נ"ג שכתב אכן ראיתי בעיר אלהינו זאת נוהגין היתר בדבר כל עוד שלא הכיר בדבר גם לרבנן קשישי ומצאתי במה שכתבתי טעם למנהגם: הרי שכתב שנוהגין היתר בעיה"ק רבנן קשישי תקיפי ארעא דישראל במכירה כזו שחוזר לוקח ועושה לו הטבה. ובודאי שהמוכר סומך על כך שהרי כתב שם דמוכר בפחות ואי לאו דסמך לא היה מוכר בפחות אלא דמ"מ מקבל עליו שאם לא ירצה לוקח לחזור לא יחזור ולכן מותר כדכתיבנא, ומסיק משם כמה גדולים דהמכירה היא מכירה גמורה ואם רצה הלוקח שלא לעשות לו שטר הטבה הרשות בידו א"כ לפי"ז היינו הוכחת הרב ד"מ ז"ל מהני שטרי דכיון דטעם היתר אכילת פירות תלוי ברצון הלוקח שאם רצה להחזיק במקחו קודם שיכתוב לו ההטבה רשאי ונחלט לו הקרקע ע"ז כתב היאך נחלט לו הקרקע הרי החלטת הקרקע תלוי בכתב המטובילי כמ"ש מהרי"ד דאינו מתקיים המקח אעפ"י שפירשו עד שיכתוב שטר המטובילי וא"כ היאך מותר לאכול פירות שהרי הקנין אינו קנין לפי דעת מהרי"ד, ועוד שהוסיף הד"מ וכתב ובפרט כשלא יש שטר הטבה אלא מאמין המוכר ללוקח שיחזרנה לו והיתר אכילת פירות תלוי בזה כיון שיכול הלוקח לעכבה לעצמו, ואם שטר המטובולי מעכב המכירה היאך יוכל לעכבה לעצמו ולמה לא אמרי' דע"ז סמך המוכר שלא בקש ממנו שטר הטבה יען שכתובה ע"ש בפנקס המטובילי ולא הוי מכירה גמורה וא"כ לסברת מהרי"ד היאך הלוקח אוכל פירות, וגם אם חזר הלוקח והשכירה למוכר היאך מוציאין ממנו השכי' בדיינים: אלא ודאי כל שפירש או שניכר מתוך מעשיהם שאינם רוצים כתב המטובילי או שנתחייב לו המוכר לעשות לו כתב המטובילי בכל עו"ז אשר ידרשנו סמכה דעתיה דלוקח ונתקיים המכר כמש"ל: ומ"ש הרב ירך אברהם ומה מקום לסמוך עליו בזה הרי כמה וכמה רבנים