וידבר דוד קנא

דשטרי דקנין נינהו כמ"ש מר"ן ז"ל סי' ק"ץ והכי מסיק בב"י דעומדים לראיה ולקנין כיון שכתוב בהם מכרתי וע"כ כ"ז שלא נכתב השטר עדיין לא נתקיים המקח ולא נגמר, ולפיכך שניהם יכולים לחזור, משא"כ בהני שטרי דידן שכבר נגמר המקח בכסף ובשטר ובק"ס ולא הוצרכו לערכאות כ"א משום הכחשה בזה ודאי אמינא ולא מסתפינא דהמוכר אינו יכול לחזור משקבל המעות וכתב שטרא כהוגן וכתחז"ל בעדים ומקויים בב"ד יכב"ץ דלא תהיה כהנת כפונדקית שטרי דידהו נאמנים להכחישו אם כפר שטרי דידן לכ"ש: ואחר החפוש בספרי הפוז"ל מצאתי ראיתי שכ"כ להדיא הרב מוצל מאש ז"ל סי' ט' בנדון דידיה והוא אודות א' שמכר לחבירו חצי ביתו בשטרי ישראל, ובחוג"א אינו כתוב כ"א הרביע ונמצא דהני שטרי סתרי אהדדי, והשיב הרב כי בודאי הגמור אפי' לאחרונים רבני זמנינו שכתבו דכתיבת פנקס המוטבילי מעכבת במכירה ולקניית הלוקח היינו משום דלא סמכה דעתיה דוקא והוא כ"א לקיום שטר הנעשה בדינינו וחוזק אבל לא שיבטל שטר שלנו ח"ו ולא תהיה שיחה בטילה שלהם כתורה שלימה שלנו דמאי דאמרו באתרא דכתבי שטרא לא קנה אלא בשטר לאו בשטרי ערכאות קמיירי ולא הצריכוהו חז"ל כ"א לחזק שטר שלנו השתא דשכיחי רמאי החוזרים בפתחי שערים וקומנטריסים של גוים לעות אדם בריבו ואפי' בשטרי מקח דקי"ל לא מרעי נפשיהו ושטרי ראיה נינהו כשטרי דידן בערכאות שבזמן הזה לא שנו דידענא בהו דמקבלי שוחדא ופסולים ודאי וכמ"ש הרמב"ם והראב"ד והרמ"ה ז"ל ולא אמרו דצריך להעבירו בפנקס המוטבילי כ"א משום דלא סמכא דעתיה דלוקח וכדכתיבנא ע"כ: וכן מוכח ממ"ש מר"ן הש"ע ז"ל חו"מ סי' רמ"ג ס"ח וס"ט וז"ל אפי' אם מכר שדהו ואמר לשנים זכו לו בשדה וכתבו לו שטר והחזיקו בשדה יכול למחות מלכתוב השטר. והלוקח יכול לחזור בו ולו' לא קניתי אלא ע"מ שכתבת לי שטר ע"כ, מזה מוכח דהלוקח הוא דיכול לחזור במקח ולא המוכר: וכן מפורש בהדיא בגמרא ב"ב ע"ז דחוזר בשטר ואינו חוזר בשדה, וכתב הרב הנמק"י ז"ל וז"ל וא"ת והיכי אמרינן דאינו חוזר בשדה והא קי"ל דבמקום שכותבין השטר לא קנה עד שיכתוב את השטר, וי"ל דהתם איירי בשטר קנין והכא שטר ראיה הוא, א"נ ההיא בכסף אבל הכא מיירי בזכה בחזקה וכיון שהחזיקו בתוכה גמר ומקני וזה נכון עכ' הרי נתבאר דבשטרי ראיה הלוקח יכול לחזור ולא המוכר. והני שטרי שטרי ראיה נינהו כמש"ל וא"כ הלוקח יכול לחזור ולא המוכר. ולתירוץ השני ג"כ אפי' באתרא דכתב שטרא אם קנה בחזקה הדין כן דהלוקח יכול לחזור ולא המוכר וא"כ היכא דקנה בחזקה אפי' בשטרי קנין ולא כתב לו שטר קנה וכ"ש שטרי ראיה אם לא כתב לו דהלוקח יכול לחזור ולא המוכר, וכ"פ מר"ן ומור"ם ז"ל סי' קצ"ב סעי' ט"ו וז"ל חזקה לחודה בלא כסף ובלא שטר קניא וכו' וכתב מור"ם ז"ל ואפי' במקום שנהגו לכתוב את השטר, וסיים ומיהו אם התנה הכל לפי תנאו ע"כ, ופי' הכל לפי תנאו שכתב הרב משם רבי' ירוחם ז"ל רמז למ"ש בגמרא דאם אמר לשנים זכו בשדה זו לפ' וכתבו לו שטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה אבל הלוקח יכול לחזור וכמש"ל, אבל אם מכר לו סתם ולא הזכירו השטר והחזיק קנה ושניהם אינם יכולים לחזור: