וידבר דוד קמט

אדעתא דלאכול כוליה פירי ורואין אנו מה שקבל כאלו הם פקדון אצלו כנז"ל וק"ל: ומעתה הגם שנאמר דנד"ד דמי למ"ש מר"ן ז"ל ביו"ד סי' קע"ד ס"ד וז"ל מכר לו שדה ונתן לו מקצת אם אמ"ל מוכר ללוקח קנה כשיעור מעותיך כל א' מהם אוכל פירות כשיעור מעותיו ע"כ עכ"ז לא שייך בנד"ד לדחויי מה שדחה הרב הנז' והוא דמה שדחה הרב דהכא נעשה הדבר בסתם ולמאי שנתבאר הא ודאי שהקנה לו הקג"מ וכו' והשאר זקף עליו במלוה הכא בנד"ד אדרבא הסברא היא להפך דעל הסתם אמרי' דלא הקנה לו כלום וכנז' ומה שדחה דהכא הלוה הוא שהתנא וכו' הנה בנד"ד להפך המלוה הוא שכתב ע"ג שטרו קבלתי שלשים ליראס ונשאר לי שבעים ליראס לבד השכי' הנז' הורה בזה במ"ש לבד השכי' או כוונתו על כל השכי' הנז"ל או כוונתו על השאר כדי לצאת י"ח הרב ה' שאמר שאמר שצריך להתנות בפירוש כאשר הבין הרב בדברי מר"ן ז"ל ונקיט מיהא חדא דעל השא' שעדיין לא נפרע מקבל הוא שכי' עספ"א דתפס' מועט תפס' מרוב' לא תפסת: ומ"ש הרב חי"א ז"ל ועוד טעמא אחרינא לא דמי כלל לההיא דהתם והוא דהתם מכר לו בלתי עורמה וליתיה בחזרה וכו' משא"כ בנד"ד וכו' ע"כ, אחר המח"ר לא יצדק דברי קדוש אלא אם יהיה המכר בהטבה אבל בנד"ד שמכר הלוה מכר מוחלט לצמיתות ולחלוטין בלתי שום תנאי לא בשעת המכר ולא אח"ך והגם שהאמינו הלוה למלוה שיחזירנו לו ואפי' הבטיחו בדברים בשעת המכר שיחזירנו לו עכ"ז כל שאינו מוכר על תנאי מכר מוחלט מקרי ואם רצה להחזיק בו לעצמו הרשות בידו וכמ"ש הרב חק"ל בכמה מקומות וכמ"ש הרב דברי יוסף ז"ל משם המבי"ט ז"ל וגם לע"ע שקבל מקצת המעות ורצונו למכור ללוה כנגד מעותיו הר"ז מכר מוחלט הוא בלתי שום חזרה ודמייא ממש לההיא דמר"ן ז"ל וכפ"ז נסתר מחמתו מה שדחה הרב תשובת הרב דברי יוסף ז"ל דגם בנד"ד נעשה הדבר ונגמר לפו"ד בלתי שום איסור חלילה והוי ממש כההיא דדברי יוסף בלי ספק וכמ"ש וצו"י י"מ וימ"ן בש"א לחדש הרחמים שנת התרמ"ד לפ"ק: הצב"י וידבר דוד סלי"ט סימן ט' נדרשנו לחוות דעתינו עפ"י דין תוה"ק בענין מכירת הקרקעות לחלוטין בזה"ז שחזרו לכתבם בפנקס המטובילי ולהעבירם משם המוכר לשם הלוקח, ויען אשר צריך הוצאה מרובא לזה. לכן יש מהקונים שלבם נוקפם ואינם נותנים מעות המקח ביד המוכר אלא ביד שליש עד שיעבירנה ע"ש בפנקס המטובילי ויקח החוג'א ויש שמאמינים ונותנים מעותיהם למוכר וכותב עליו שחייב עצמו חו"ג כתחז"ל שבכל עי"ז שיתבענו הלוקח להעבירם ע"ש בפנקס המטובילי תכו"מ יעבירנה ע"ש בלתי שום עכוב ואיחור, וע"ז סומך הלוקח וכותב שטר כנהוג בדינינו ונותן המעות דמי המכר למוכר עספ"א ומחזיק בקרקעו, ובהני שטרי מכר הנהוגים כתוב בהם אחריות