וידבר דוד קמח

מבלי שתצטרך לשום קנייה אחרת שבעולם פשוט הוא דשטרי קנין הם וכיון שכן אמינא לענ"ד דהכי נהוג עלמא כרשב"ג דבחזרת השטר קנה דאותיות נקנות במסירה לבד וכמ"ש הרא"ש ז"ל לסברת רשב"ג ומנהגם מנהג נכון ע"פ הדין והוא דלא מלבד דרבי' ישעיה ורשב"ם ז"ל פסקו כוותיה אלא גם לדידן דלא קימ"ל יש להביא ראיה ממ"ש מהרשד"ם ז"ל ח"מ סי' ש"פ מדיני מנהגי הסוחרים וז"ל ומטעם זה יועילו דרכי ההקנאות הנוהגים הסוחרים אעפ"י שאינם כתובים בתורה ואינם מן הדין אלא שכיון שנהגו כך הו"ל שכל א' מתנה עם חבירו שכאשר יהיה כך יתקיים כך ואדעתא דהכי נחתי וסלקי ומטעם זה אמרו בגמ' בפ' איזהו נשך א"ר פפא משמיה דרבא האי סטימותא קניא למאי הלכתא רב חביבא אמר למקני מניה ממש ורבנן אמרי לקבולי עליה מי שפרע ובאתרא דנהיגי למקני מניה ממש קני ופרש"י ז"ל ובאתרא דרגילים למקני שרגילים לרשום ע"מ שבדב"ז תהיה קנויה לו כאילו משך קני וכ"כ המימרא הנז' הרי"ף בהלכותיו וכתב הנמק"י ז"ל וז"ל וכתב הרשב"א שמעינן מהכא שהמנהג מבטל את ההלכה בכל כיוצא בזה שכל דבר שבממון עפ"י המנהג קונים ומקנים הלכך בכל דבר שנהגו התגרים לקנות קונים ע"כ, וכן הביא הרב המגיד פ"ז מהל' מכי' עכ"ל. וכ"כ הרב מטה שמעון ס"ג בתשו' סל"א אהל יצחק סי' קט"ז שעות דרבנן סי' י"ד ומבואר ברבי' הטור ומר"ן ז"ל בש"ע סי' ר"א ועיין שם בבה"ט שכתב משם רש"ל דגם בקרקע מהני והיכא דנהגו גם בקרקעות להדיא כ"ע מודו דקנו וכן העלה הגאון החק"ל ז"ל בח"מ ח"ב סי' א' ומייתי לה ממר"ן ז"ל בס' אבקת רוכל סי' פ' ומדברי הרשב"א ותה"ד ז"ל וכתב אין ספק דהכי נקטינן לדינא דאין חילוק בין קרקע למטלטלין דכולהו קנו, אמור מעתה דבנד"ד הני ספק ספיקא דטעמא הוי דקונים בחזרת השטר וכאמור ספק דטעמא הוי משום דקונים בכספא ואת"ל דקונים בכספא דילמא הלכתא כהנך רבוואתא דקאמרי דלא קנה אלא כנגד מעותיו ודילמא דנהוג עלמא דלתרוויהו קנו בכסף ובחזרת השטר ובחדא מנייהו לא קנה והא דידן עדיפא ממ"ש מר"ן הש"ע ח"מ סי' של"ז סעי' ד' גבי פועל דאם אכל לא מפקינן מניה דאפי' התם דהוי ספק שקול לא מפינן מניה ולא מנכינן ליה וכ"ש בנד"ד דאיכא כמה ספיקי להיתרא בלי ספק ששום בעל הוראה לא יסתפק בזה ועל מ"ש הרב חי"א ז"ל דהשתא אמור יאמר המלוה דאדרבא מטע"ז הוא רוצה לגבות כל השכי' במושלם ככתוב בשטר להציל עצמו מסרך רבית. ודחה הרב הנז' כיון דמחוייב המלוה לחזור ולמכור לו לחשבון המכר הנז' קבל המעות וגם על המלוה להקנות וכו' ומג' שהחזיר לו רובא וכו' הנה הרב עצמו הודה דאי ליכא שום חיוב על המלוה להחזיר ללוה כנד"ד יכול הוא המלוה לטעון ולומר דעמ"כ קבלתי שאוכל כל הפירות והנך מעות פיקדון הם גבאי וגם על התנאי כתב ומה גם שהחזיר לו רובא ואם היה מתני שיאכל כל מפירות לא הוה יהיב ליה גם בזה הודה עפ"י הסברא כיון דיהיב ליה רובא לא מקבל מניה ש"מ דהיכא דיהיב ליה מעוטא הדר דינא דהמלוה שלא קבל כ"א המיעוט לא מקבל ע"מ להחזיר כל המקח וישאר קרח מכאן ומכאן לא קרן ולא פירות וכמש"ל באופן דבנד"ד שאין על המלוה שום חיוב להחזיר וגם לא קבל כ"א מעט מהרבה ובתוך זמנו דלא מצו תבע ליה כנז' הא ודאי דלא קבלם אלא