וידבר דוד קמד

הריב"ש והרב המגיד כ' פ"ג מה' מלוה ולוה בסי' כ"ח ור"ש והרשב"א ז"ל הביאו ראיה לדבר, וכן כתב ר"ש בפ' ג"פ דלא אמרינן יד בעהש"ט עה"ת אלא בלשון שיש בו שתי משמעות אחד לזכות ואחד לחובה דאינו סותר עיקר השטר לומר שלא נכתב בכשרות, אבל לפסול את השטר ולומר שעשאו שלא כדין לא דחזקה על העדים שעושים דבריהם כהוגן ועוד שכתוב בשטר דלא כטופסי דשטרי וכתבו המפרשים שנהגו לכתוב כן כדי שכל לשון מסופק יהיה ידו על העליונה עכ"ל מר"ן בס' אבק"ר וכן פסק בש"ע סי' מ"ב סעיף ט' וסעיף יוד, דון מינה ואוקי באתרין דאם נפרש שעל המעות קאמרה כמש"ל דבטל השטר לגמרי, לא גמרינן הכי, אלא יש לפרש כמ"ש לזכות מקבלי המתנה, ומה גם אשר כתוב בשטר המתנה הנז' שהכל יהיה נידון לזכות ויפוי כח בעלי המתנה הנז', וכמ"ש הרש"ך ח"א סי' כ"ז משפט צדק ח"ב סי' נ"א וכ"נ הביאם הכנה"ג סי' מ"ב הגב"י אות ל' וז"ל כתוב בשטר כל לישנא דמשתמע לתרי אנפי יהיה לזכות פלוני יד אותו פ' על העליונה ע"ש, והגם שיש חולקים בזה הנה כתוב בשטר מתנה הנז' שקבלה האשה הנותנת עליה הפוסק המאשר והמקיים שטר מתנה זו ואפי' שתהיה סברא זרה ויחידאה ועי' להרב משכנות הרועים מערכת ג' או"ג שכתב משם כמה רבוותא דאם כתוב בשטר כתבו וחתמו בכל לשון ויפוי כח כתקנת חז"ל מקימים ההקנאה כאלו נעשית כראוי אע"ג דלא כתוב בו הקנה כראוי וכדבעי ליה למעבד לא עבד, עכ"ז מקויים ההקנאה, וכ"ש האי שטר' דנדון דידן שכתוב בו שנתנה ליה רשות גמורה לכתוב שטר מתנה דא מאחד ועד מאה מפי סופרים ומפי ספרים ככל תיקוני חז"ל עד יצא כנוגה צדקה וכו' כתח"ז להא ודאי לית דין ולית דיין דיד בעלי המקבלי מתנה הנז' על העליונה ומתנתה קיימת וצו"י י"מ וימ"ן אכי"ר: וידבר דוד סלי"ט סימן ח' נשאלתי על המכי' וההטבות הנהוגים בעי"ק אם אחד מכר לחבירו קרקע מכי' גמורה לשמיטות ולחלוטין ובגוף השטר כתוב שיקנה בשטרא דנא ובכספ' וכו' ואח"ך השכיר לו המלוה ללוה הקרקע הנז' למשך ששה חדשים והטיב חסדו הלוה הנז' שמחוייב לחזור ולקנותה מהמלוה ה' בגמר הששה חדשים ה' ובתוך הזמן ששה חדשים הנז' החזיר לו הלוה למלוה מעט מהקרן וכתוב ע"ג השטר ומפורש בכתב הנז' שלא נשאר לו עליו כ"א סך כו"כ מהקרן הנז' לבד השכי' והיה הלוה הנז' פורע למלוה הנז' השכי' השייך לו במה שנשאר מן הקרן הנז' עד יומא כהאידנא עמד הלוה וערער שרוצה לנכות מה שנתן כבר בשכי' מן הקרן באומרו שמיום שנתן המעט מן הקרן נתבטל כל המכר וזוזי הנשארים הלואה הוא דהוו גביה וכמ"ש הרב אחי וראש שאלה ז' והמלוה משיב דלא דמי נדו"ד למ"ש הרב הנז' ודבריו יבאו לקמן בתוך התשובה בע"ה: