וידבר דוד קמג

מעתה כיון שזכתה אמם הנז' במשכונה הנז' יכולה היא לתת אותה למי שתרצה ומתנת בנה ובנותיה הנז' קיימת. ואולם יש לחקור במ"ש בנוסח שטר המתנה הנז' שכתבו שהקנתה להם ולזרעם ע"ס כל הדורות דדמי למ"ש מור"ם סי' ר"ט ס"ד דמי שמקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם דדמי לקני את וחמור דלא קנה כ"א מחצה וה"נ דכוותה שהקנתה להם ולזרעם שלא באו לעולם דמי לקנה את וכו' אמנם עיין רואה מ"ש מר"ן הב"י ז"ל סי' רמ"ח שכתב תשובת הרשב"א ז"ל וז"ל וכדי שלא ישתבש אדם בהלכה זו וכו' אני כותב שלא נאמרו דברים שבשמועה זו אלא באומר אחריך אבל באומר לך וליורשך שופרא דשטרא היא שהמתנה והמכר לא יהיה להם הפסק וכו' וכתב הר"ן ז"ל דדברים פשוטים הם והביאו מור"ם שם סעיף ז' וא"כ בנד"ד נמי שכתוב להם ולזרעם שופרא דשטרא הוא ואין זה ענין למקנה לדבר שב"ל: ומה שחזרה ונתנה לבנה אחר המתנה הנז' דמינה מוכח דחזרה בה במתנה הרא' שנתנה לבנה ובנותיה הא וודאי דחזרתה אינה כלום ואינה יכולה לחזור וכמ"ש מרן ז"ל סי' רנ"ז דהכותב נכסיו לבנו לאחר מותו וכו' הרי הגוף של הבן מהיום והפירות לאב לפיכך האב אינו יכול למכור וכו' וגם בסעי' ו' כתב דמתנת בריא שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה הרי היא כמתנת ש"מ שאינה קונה אלא לאחר מיתה דמשמע דאפי' קנה הקרקע מהיום ואינו יכול לחזור בו וכו' ע"כ הרי לך בהדיא שאינה יכולה לחזור וכ"ש האי שטרא דנדון דידן דכתוב בו בפי' שקנו הגוף מהיום וגם כתבו דלא כמתנת ש"מ דהדרא פשיטא ופשוט דאינה יכולה לחזור וקנו בנותיה ובנה ה' כ"א כפי מה שראוי לו בלי שום פקפוק: האמנם יש לעיין במ"ש בשטר ונתנה במתנה גמורה סך כו"ך מדמי המשכנתא לבתה הגדולה וגם אח"ך כתוב ואגבן אני מקנה להן שטר המשכנתא וכו' שיזכו בו בני ובנותי כל אחד חלק הראוי לו והיה הנשאר מדמי המשכנתא דמשמע מנה שלא נתנה להם כ"א מעות סך כו"ך כראוי לו, ואנן קי"ל דאין מטבע נקנה בחליפין כמ"ש מר"ן הק' ז"ל סי' ר"ג סעיף א' ואין לומר דהקנית להם המעות אגב קרקע דהרי המעות אינם בעין, ואינם נקנים אג"ק כמ"ש מר"ן ז"ל סי' ר"ג סעיף ט', ולא דמי למ"ש הרשב"א ז"ל הביאו הב"י ז"ל סי' רנ"ג דאם אמר אני נותן מנכסי שוה מאתים דינרים דהשתא ודאי שוה מאתים קאמר וזה בין בנתינת בריא בין בש"מ עכ"ל ע"ש, וא"כ הכא נמי שוה קאמרה, דהרי מדמי המשכנתא קאמרה. ועוד הרי כתב הרב פמ"א ח"א סי' מ"ז דלדעת הרמ"ה והרמב"ן ז"ל דאפי' כתב מנכסי אפי"ה דמי קאמרה וז"ל נמצינו למדים דבאומר תנו מנה לפ' מנכסי הפירוש האמתי לפי דעת הרמ"ה והרמב"ן ז"ל שימכרו מנכסיו ויטול הדמים ולא חל הקנין שהדמים אינם ברשותו ע"כ. וכ"ש בנדון דידן שאמרה בפירוש מדמי המשכנתא ודאי דמטבע הקנית להם, וכיון שאינו ברשותה אינו נקנה באגב כמש"ל: והגם דאפשר לפרש מ"ש הראוי לו פירושה הוא מגוף שטר המשכנתא כל אחד חלק הראוי לו הא קי"ל דיד בעשה"ט עה"ת, והיורש הוא המוחזק והמוציא מחבירו ע"ה, ואולם אשכנא לה פתרי ממ"ש מר"ן ז"ל בס' אבק"ר ז"ל סי' צ"ח וז"ל אבל יש ללמד זכות על מתנה זו משום דאע"ג דקי"ל יד בעהש"ט עה"ת הני מילי בדבר שאין השטר בטל לגמרי אבל בדבר שהשט' בטל בו אדרב' מעמידין שטר על חזקתו והבא לפוסלו עליו הראיה וכמ"ש הרא"ש ז"ל הביאה הטור סי' מ"ב, וכן כתב