וידבר דוד קמב

ואם פי' דבריו שלו הוא שחזר ולקחו אינו נאמן כמ"ש באופן הנלע"ד ע"פ התשו' הנז' שזכו יורשי הרב כמהר"ש עבאדי ז"ל בחצי הנייר הנז' ומחוייב היורש הנז' ליתן להם חציו באין או"ד וצ"י יצ"מ וימ"ן אכי"ר: הצב"י וידבד דוד סלי"ט סימן ז' שאלה אלמנה אחת שנתפשרה עם בנה בעד מזונותיהו ובעד סכי כתובתה שיתן לה המשכנתא שהניח אביו אצל פ' מסך כו"כ ונתרצו ביניהם עז"ה וכתב לה שהקנה לה שטר המשכנתה הנז' בקנין גו"ש אגב קרקע בעד וכו' ובעד וכו' ומסר לה המשכנתא הנז' והיא אוכלת את פירותיה. ואח"כ נתנה האל' הנז' המשכונא הנז' במתנה גו"ש לבנה הנז' ולבנותיה וחלקה להם כחפצה ורצונה פ' יקח כו"כ מהמשכונא וכו' וכו' וזכתה להם ולזרעם עסכ"ה גוף מהיום וכו' וכל תקוני דשטרי כהוגן וכתחז"ל ואחרי מות האל' הנז' קם בנה הנז' לערער על המתנה הנז' שלא יתן לאחיותיו כלום באו' שאמו לא נשבעה שבועת אל' וא"כ נשארו כל הנכסים בחזקתו ולא זכתה אמו בנכסי הנז' ליתנם במתנה לאחרים ובפרט שחזרה ונתנה הכל לבנה הנז' לו לבדו דוקא ע"ז יורנו המורה לצדקה אם יש ממש בדבריו ושכמ"ה: תשובה נלע"ד דזכתה אמם במשכו' הנז' בפירעון סכי כתובתה זכייה גמורה הגם דלא מטא שטר המשכנתא לידה כדמוכח מנוסח שטר מתנה הנז' שכתב אני מקנה שטר במשכנתה הנז' בכל מקום שהוא אלמא שלא מסרה להם השטר וגם לה לא נמסר כמ"ש בשאלה דהקנה לה שטר המשכנתה הנז' אגב קרקע עכ"ז זכתה במשכונה הנז' ואע"פ שכתב מרן ז"ל ח"מ סי' ס"ו ס"ח שטר משכונה למהר"י ן' מיגש כיון שיכול לסלק במעות צריך כתיבה ומסירה, מ"מ הרי כתב מרן ז"ל שם סע' יוד דהמקנה לחבירו קרקע כ"ש והקנה לו ע"ג שטר חוב הרי זה קנה השטר בכל מקום שהוא בלא כתיבה ובלא מסירה וכן הסכים מור"ם ז"ל וכתב ולענין הלכה נקטינן כסברא רא' ואפי' לדעת יש אומרים דשטר אינו נקנה באגב וגם לדעת הרש"ך ז"ל דאגב אינו מועיל רק במקום מסירה מ"מ עיין חא"ה מ"ש הרב הכנה"ג ז"ל סי' ס"ו אות ל"ב משם מהרח"ש ז"ל דבאגב לחודיה בלא כתיבה הוא דלא קנה אבל באגב וכתיבה בלא מסירה נקנה וא"כ בנד"ד דאיכא תרוייהו באגב וכתיבה קנתה אמם הנז' המשכונה הנז' לכ"ע וכ"כ הש"ך ובפרט שהוא שטר משכנתא ולדעת הגאונים נקנה בכתיבה לבד וכתב הש"ך דהכי קי"ל כסברת הגאונים וגם כיון שהיתה אוכלת פירות הקרקע הנז' זכתה בשטר המשכנתה הנז' בכל מקום שהוא כמ"ש הרב ש"ך סי' הנז' סז"ך וכיון שנתפשר עמה בנה בעד מזונותיה וסכי כתובתה והגבה לה המשכונה הנז' לית דין ולית דיין דאינה צריכה שום שבועה דאפי' אם הגבה לה ב"ד בלא שבועה אין משביעין אותה עוד וכמ"ש הרב יד אהרן סי' צ"ו כ"ש וק"ו שהגבה לה היורש בעצמו וגם כתבו שנתפשר עמה מוכח מזה שפטרה משבועה