וידבר דוד קלח

הלוקח שהרי בכל הנדונות הנז' המפורשים בדברי רבותינו הנז' כולם שטרי מכר עדיין הם ביד הלוקחים ועכ"ז המוכר שהחזיק וטען שחזר ולקח או אנן טענינן חזקתם חזקה וא"כ בנד"ד נמי שהחזיק כמהר"א ז"ל המוכר הנז' אחר המכר ג"ש טענינן ללוקח שני שחזר הרא' הנז' ולקח החלון הנז' בחזרה וכמש"ל: תו חזיתיה להרב מהר"א ששון ז"ל בתשובותיו ח"מ סקנ"ה שעמד בזה וז"ל הטענה הב' שטוען האב שחזר הבן ונתנם לו במתנה גמורה ושהוא נאמן שהרי החזיק בה כמה שנים והבן טוען שהרי יש בידו שטר המכר שמכר לו אביו ואם איתא שחזר ונתנם לו למה לא חזר ולקח הימנו שטר המכי' וכו' ועל זה השיב הרב הנז' ז"ל גדולה תשובה דבמה שנשאר שטר המכי' ביד הבן לא מעלה ולא מוריד ומייתי ראיה ע"ז ממ"ש בגמרא בפרק חזקת ד"ל ומה שפירש בה הרמב"ן ז"ל עש"ב. ואנכי איש צעיר תמיהא לי טובא מדוע לא מייתי ראיה מהנהו אשלי רברבי כמש"ל ואין לדחות ולומר דשאני הנהו עובדי לא הוו טעני הכי בהדיא שטרך בידי מאי בעי ולכך מייתי ראיה מהגמרא הנז' דקא צווח בהדיה והא נקיטנא שטרא דהוי דומיא דנד"ד דגם בעובדא דהרא"ש ז"ל הנז' מכח שטרא אתי בנו של שמעון לתבוע הבתים וכן בעובדא דהרשב"א ז"ל כנז"ל ועוד קשה במה שהקשה הרב הנז' ז"ל מדברי הרא"ש ז"ל בפסקים ותריץ דאם המוכר מוחזק פשיטא דלא מהני אותה טענה ע"ש אמאי לא מייתי ראיה לדבריו מדברי הרא"ש ז"ל בעצמו בכללים כמש"ל דאפי' הלוקח נקיט שטרא כיון שהמוכר מוחזק ג"ש מאי דנקיט שטרא לא מעלה ולא מוריד. ועוד קשה במה שהקשה הרב הנז' דברי הרמ"ה ז"ל אהדדי וכמו שהבין בו הרב הכנה"ג ז"ל סי' קע"ג אות ח' וז"ל והרמ"ה ז"ל כתב שאין לו חזקה וכו' אמר המאסף קשה דמתשובת הרשב"א ז"ל מוכח דמחלוקת זה תלוי בההיא דנחלקו רבוואתא בירד ברשות אם יש לו חזקה או לא ותימא שהרי הרמ"ה ז"ל כתב דיש לו חזקה וכמ"ש רבינו הטור בסי' ק"ן בשמו והיאך כתב כאן השואל בשם הרמ"ה שאין לו חזקה ונראה שלזה נתכוון מהר"א ששון ז"ל סי' קנ"ה וכו' עכ"ל וקשיא לי דאמאי לא קשיא להו לרבנן הנז' גם דברי הרא"ש אהדדי דהא באחין שחלקו ס"ל למר שאם החזיקו אחר החלוקה ג"ש הויא חזקה וכמו שמפורש בדבריו שהבאתי לעיל ואילו בסי' ק"ן כתב רבי' הטור ז"ל ומדברי א"א הרא"ש ז"ל ראה כדברי הרמב"ן ז"ל ושם מפורש דברי הרמב"ן ז"ל דהיורד ברשות אין לו חזקה לעולם והן קשה ג"כ דברי הרמב"ן ז"ל אהדדי מההיא דסי' ק"ן למ"ש מר"ן הב"י ז"ל בסי' קע"ג בשמו גבי אחין שחלקו וכפי מה שתלה הרשב"א ז"ל האחין שחלקו בההיא דירד ברשות וכמש"ל וא"ל דהרא"ש ז"ל והרמב"ן ז"ל סברי מרנן דהא דאחין שחלקו עדיפא מההוא דיורד בתורת משכנתא וכמ"ש הרב תורת חסד ז"ל סי' קפ"ה משם מהרימ"ט ז"ל דא"כ הוי סברתם הפוכה ממ"ש מסברות הרמ"ה ז"ל דבירד ברשות שכתב הרמ"ה ז"ל דהויא חזקה הם ז"ל כתבו דלא הויא חזקה ובאחין שכתב דלא הויא החזקה כתבו דהויא חזקה וצ"ע: באופן מה שפסק הרב הפוסק הנז"ל נר"ו פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה וצי"ם וימ"ן אמן בסדר את והב בסופה ובשנת התרמ"ד וב"ה סי' טו"ב לא ימנע טו"ב להולכי"ם בתמי"ם לפ"ק פה עה"ק טברת"ו וקיים: הצב"י דוד ואעקנין ס"ט