וידבר דוד קלז

שיעשה חבירו כל הכותל אין לו תקנה אלא בשטר וכו' או שיש בו חלונות מצדו וכו' עכ"ל וכתב הסמ"ע ז"ל ס"ק י"ח אין בו דין חלוקה אורחא דמלתא נקט דאילו יש בו דין חלוקה מסתמא בונין אותו שניהם יחד עכ"ל וא"כ בנד"ד דהר' בכור הנז' יש לו שעבודים בכותל הנז' דהיינו החלון הנז' וצנור ומזחילה והרמ"ז ה' אין בכותל ה' שום שעבוד פשיטא ופשוט דלא אמרינן דהרי הוא בחזקת שניהם אלא כולו לבעל השעבודים וגם הרב המורה הנז' לא כתב בכתב הנז' כ"א כותל ביתו ולא כתב כותל החצר והיאך כעת חזר ודן על כותל שכנגד החצר שלא הוזכר בכתב הנז': ואם זיכה להרמ"ז הנז' מטעם שכן הודה כהר"א מרגליות ז"ל בפני הרב המורה נר"ו שהרמ"ז הנז' יש לו חצי הכותל הנז' לא מלבד מ"ש לעיל שאינו כתוב בכתב הנז' כ"א כותל בית ולא כותל החצר אלא דהכתב הנז' זמנו כ"ג תמוז תרמ"א וכהר"א מרגליות ז"ל קודם לזמן הנז' כבר מכר החצר השנייה לכה"ר בכור הנז' נר"ו כמ"ש בשטר המכר שבידו וא"כ למה מועלת הודאתו אחר המכר ועוד קשה מאי האי דקאמר הרב המורה נר"ו דאם איתא דקנה בחזרה לא היה מניח הר"י תחת יד הרמ"ז הנז' והלא בזמן הכתב הנז' כבר מכר כהר"א מרגליות החצר השנייה שיש בה החלון ה' ובזמן המכר לא היה שום כתב ביד הרמ"ז ובזמן הכתב לא נשאר להר"א הנז' ז"ל שום זכות בהחצר השניה ומה לו לשאול ממנו הכתב: ועדיפא מזו מוכח מדברי הפוס' ז"ל דאפי' שיהיה ביד הרמ"ז כ' שטר מקויים כראוי שצריך כהר"א ז"ל לסתום החלון הנז' עכ"ז טענינן ליתמי וללקוחות שחזר ולקח הימנו כיון שהיה החלון הנז' פתוח ברשות המוכר יותר משני חזקה ואח"ך מכר לכה"ר בכור הנז' נר"ו וכן מפורש יוצא בדברי מוהריב"ל ז"ל כלל ח' במי שמכר בית ואח"ך דר בה המוכר שני חזקה וטען המוכר שחזר ולקחה נאמן וכן טעני' ליורשיו עכ"ל עש"ב: וכן מבואר מדברי הרשב"א ז"ל סי' תת"ף במי שנתן לחתנו חצר וכתוב בשטר המתנה מתהומא דאר' עד רור"ק ורוצה החתן לזכות גם בהחצר התחתונה והנותן היה דר בהחצר התחתונה ה' אחר המתנה ג"ש והיה טוען שמ"ש בשטר מתהומא וכו' טעות סופר והשיב הרב ע"ז דאע"ג דאית ליה מגו דאי בעי אמר חזרתי ולקחתיה הימנו נאמן וכו' ע"ש ופסקה מר"ן ז"ל בש"ע סי' ק"ס ס"ו בלי שום חילוק, הרי לך מבואר מדברי הרשב"א ה' ז"ל דאי טען הכי נאמן וכן מוכח ג"כ מתשובתו הרמתא שהביא מר"ן ז"ל סי' קע"ג ע"ש: וכן פסק הרא"ש ז"ל בתשו' כלל צ"ח סעיף ח' וז"ל ולמדנו רבינו ראובן היו לו בתים רבים בעיר הזאת שהיו מקבלין מהם הפקידים שלו בכל שנה בשבילו ואחר מותו בא הנה בנו של שמעון ואמר שהבתים האלו הנקראים בשם ראובן שהם של שמעון אביו שנתנם לו במתנה ראובן היום יש כ"ה שנים ושיש לו בהם שטר מתנה מקויים בחותמיו וכו' תשובה כיון שהיו הבתים בחזקת ראובן אחר המתנה שלש שנים טוענים ליורשים כל דהוה איהו מצי למטען ואם היה קיים היה טעין אחר שנתתים לך חזרתי ולקחתים ממך והא מלתא טענינן ליורשיו והבא מחמת ירושה אין צריך טענה עכ"ל עש"ב: נקטינן מדברי רבותינו הנז' דיכולין אנו לטעון אחר שמכרה חזר ולקחה הימנו היכא שהחזיק אחר המכר כנז' ואין לחו"ש במה שנשאר שטר המכר ביד