וידבר דוד קלו

לבנות תוך ד', ועוד תמיה לי טובה דמאי שנא חלון זה ממ"ש מר"ן סי' קנ' ס"ל במי שהיו לו חלונות על חצר חבירו סתומות מכמה שנים אלא שלא נפרצו הפצמין אם רצה לחזור ולפותחם הרשות בידו מאחר שלא נפרצה הפצמין וכ"ש זה: אח"ך מצאתי כעין נד"ד ממש מפורש יוצא בדברי מהרשד"ם ז"ל ח"מ סו"ס רע"ט וז"ל מ"מ נלע"ד שעכ"ז הדין עם בעל החלון מטעם שהרי דין זה דהמוכר מקומו הוא מאחין שחלקו וכ' כנ"ל וא"כ אין להעדיף לנד"ד מההיא דאחין דאמרי' דדוקא בתוספת אורה הוא דאמרי' שאין להם חלונות זע"ז וכמ"ש הטור ז"ל בסי' הנז' וז"ל במד"א בתוס' אורה כגון באכסדרא שאורה רב אבל אם הוא בית שאין לו אורה יותר מהצריך דאין צריך לסותמו וכן הסכמת הפוסקים דכשאין לבית אורה יותר מהצריך לה שאין לסותמו א"כ בנד"ד אחר שאין לבית שער אורה הצריך אם היו סותמים החלון לכ"ע אין הראשון שקנה החנות יכול לסתום החלון וצריך להרחיק ממנה ד"א כדי שלא יאפיל וכ"ש בהצטרף סברת רבינו יונה ז"ל שכתב בההיא דאחין שחלקו דדוקא שפי' שלא היה העלוי אלא בשביל הבנין אבל בסתם היה דעתם גם על החלונות וא"כ לדעתו היינו יכולים לומר דאפי' באכסדרה לא יוכל לסתום הלוקח הרא' דהא לא עדיף מאחין שחלקו כנ"ל: ועוד טעם ב' נראה שיש דין לבעל החלון שכיון שהחלון היה באופן הנ"ל שעדיין יש לו פצמין ומשקוף הו"ל כאילו היתה פתוחה לעולם ונמצא כבר החזיק ראובן המוכר על הלוקח הרא' בחלון וגילה דעתו שלא מכר בעין יפה כשמכר לסתום החלון וכיון שמכר עתה לשמעון י"ל מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו וכשם שהמוכר הראשון היה יכול לומר שלא מכר לסתום וראיה לדבר שהחלון היה פתוח אחר שמכר לו יותר מג"ש כן זכיתי אני במקומו ואעפ"י שלא היה פתוח לגמרי פתוח מקרי כמ"ש הרשב"א ז"ל דכל שלא פרץ פצמין הרי הוא כפתוח עכ"ל הראה לדעת דאפי' התם שהיה סתום באבנים ועפר עפ"ז כיון שלא פרץ פצמין יכול לפותחו וכ"ש בנד"ד שהוא פתוח ועומד עוד היום שאינו יכול לבנות בתוך ד"א ולא להזיקו לא בעשן ולא בשום נזק והרי החלון הנז' בחזקתו באין או"ד כו"ע: ועל מה שסמך ונשען הרב הפוסק נר"ו על הכ"י שתח"י הרמ"ז הנז' שיש לו חצי עובי הכותל, וגם כתב דאם איתא שקנה בחזרה לא היה מניח הכתב תחת יד הרמ"ז הנז' נר"ו: תחילה וראש צריך אני להעתיק נוסח הכתב ה' וז"ן בדבר התביעות שהיה בין הר' מרדכי זאב ובין מרת חנה אשת חיים הענציס בענין הכותל שעל בית התבשיל של הרמ"ז הנ"ל הדין עם הרמ"ז הנ"ל שהגג שייך לו כי קנה מתהומא דארעא ועד רור"ק והרשות ביד הרמ"ז הנז' נר"ו לסתום לצד מערב של הגג הנ"ל במחיצה וכו' כדי להפסיק בין רשות גגו ובין הסוכה של האלמנה הנז' גם הרמ"ז הנז' יש לו חצי אבן מכותלי ביתו מהג' רוחות מזרח דרום ומערב והכותל הצפוני שייך לו לבדו ולהיות לראיה ע"כ הנ"ל ביד מרדכי זאב באתי על החתום בכ"ג תמוז התרמ"א ע"כ וחתום עליה הרב הפוסק הנז' נר"ו. והשתא הכא נחזי אנן מאיזה טעם זכה הרב המורה הנז' נר"ו להרמ"ז הנז' בחצי עובי הכותלים הנז' אם מטעם דסתם כותל שבין שני השותפים הרי הוא בחזקת שניהם וכמ"ש מר"ן ז"ל סי' קנ"ז והלא בסי' הנז' כתב אם אין בו דין חלוקה ולא נתרצה האחד לחלוק אלא ע"מ