וידבר דוד קל

על הזיז ויתרבה ההיזק עכ"ל, ופשוט הוא אשר הרב כמהר"ש יונה הבין בדברי רבי' ישעיה אשר מתרבה ההיזק בעשיית הזיז ולכן הק' היאך כתב דמה היזק יעשה לו והלא מתרבה ההיזק כמ"ש וא"כ לא הוסיף הרב הפוסק הנז' על קושיית כמהר"ש יונה כלום, ואפילו כפי הבנת כמהר"ש יונה בדברי רבי' ישעיה שמתרבה לו ההיזק בעשיית הזיז עכ"ז כתב הרב פמ"א ז"ל שאין לבטל דברי רבי' ישעיה מפני קו' של כמהר"ש יונה וכמ"ש בפסק הקודם לעיל ועוד כבר כתבנו בפסק הרא' דאפילו כמהר"ש יונה אזיל ומודה בנד"ד שכ"כ להדיא וז"ל ובשלמא אם יש לו פתח א"ש שהוא יוצא ונכנס בתוך החצר ואין לך היזק גדול מזה עכ"ל, הרי לך להדיא שאם יש לו פתח והוא נכנס ויוצא יכול להוציא הזיז אע"ג דמתרבה ההיזק דאמ"ל קא בעית לאצטנועי מנאי בלא"ה, דון מינה לנד"ד שעולה ויושבת בגגה הנז' ויכולה היא לישב בגגה כל היום כולו ולהסתכל בו לא גרע הגג הנז' מן החצר ואדרבא בחצר אין בה ישיבת קבע כ"א יוצא ונכנס כמ"ש משא"ך בגג ה' אשר יכולה לישב בו ישיבת קבע ולית מאן דימחא בידה מן העוברים ושבים כמו החצר ואין לך היזק גדול מזה ומ"ש לכן נלע"ד דכו"ע מודו וכו' אחר המחי' לא על דעתי אנחנו סומכים אלא ע"ד רבותינו בעלי ההוראה כנז' ומ"ש מסי' קנ"ג לא דמי נד"ד לראיה הנז' כלל ועיין מ"ש הרב פ"ת משם הרב כמוהר"ר עקיבא איגר ז"ל ומ"ש שמדברי הרמב"ן אין ראיה שהשקיפה הוי תשמיש קבועה משא"ך בגג הכיפה הנז' כיון שגג הקטן הנז' מתחי' עשייתו לא היה עומד לבוא לשם לצורך תשמיש יבשות בגדים ע"כ דברים אלו תמוהים הרבה דמי גילה לו רז זה שהגג הנז' אינו עשוי הוא עצמו לשטוח בו בגדים וכ"ש לעלות ממנו לגגות לשטוח בגדים וגם הרמב"ן לא כתב שלא להשתמש בשקיפה כ"א בדבר שהיה משתמש בו מקודם דדבר פשוט הוא שיכול אדם להשתמש במקומו כל מין תשמיש שיערב לו וכבר הוא עצמו כתב דכל החרבות עשויות להבנות והבתים להגביה וכמו כן זה הגג הגדול לא קטן הוא שיש בו יותר משבעה אמות של תורה וראוי להיות בית גדול רק מפני חלונו של שכנה ולכן יכולה היא להרחיק ד' אמות ולעשות שם בית התבשיל או סוכה או אצטבא לישב ולישן כל ימות הקיץ או לעשות מדרגות כמו שעשתה עכשיו דודאי יכול האדם לעשות בשלו כחו"ר וכבר כתבנו מ"ש מר"ן ז"ל סי' קנ"ד שהגגים שלנו שהם שוים ולא משופעים עשויים הם לתשמיש וגם כבר בארנו אשר זה הגג דינו כחצר כיון שהוא נמוך וקרוב לקרקעית החצר וגם יש בכותל מערבי כזאיין א"כ ראוי הוא לכל תשמיש: ובוא וראה מ"ש הרב מהרש"ג הובאו דבריו בס' שי למורא דקל"ה דכל דבר שאדם עושה בתוך שלו אעפ"י שבא לעשות מחדש מה שלא היה מקודם מקרי מוחזק והביא ראיות חזקות וטובות על זה וכן דן את הדין הרב פמ"א ח"ב סי' ג': ומ"ש דמההיא דדב"מ הנה שם אלמסנדרא לא ידעתי וכו' ואח"כ כתב נראים הדברים שאיני מוסיף בנין חדש ע"כ, הרואה יראה שכל עצמו לדחוק אע"ג דלא ידע וטוב היה לו לקיים מ"ש רז"ל יפה שתיקה לחכמים ועיין מ"ש לקמן בדברי הרב לח"ש: ומ"ש ומההיא דתורת חסד סי' קפ"ח כתב בצירוף טעם ההיתר שיכול לישב בה באופן שלא יתכוין נגד הפתח משא"ך בנד"ד שבעת רדתה מן הגג