וידבר דוד קכט

ממש שייך היזק ראיה, עיין בדרישה סי' קנ"ד ס"ס ל"ב ועי' בבאר הגולה חו"מ סי' קנ"ד סכ"ב אות ח' ובתוס' ב"ב דף כ"ב ע"ב ד"ה במדיר את כותלו ובפרישה שם סל"ב

וגם יש מקום לדון על חזקת היזק ראיה של הגג, עיין בנתיבות המשפט בסי' קנ"ד ס"ח ס"ק י"ב דבין גג לחצר לא הוי חזקה, וכיון דלא הוי חזקה כלל י"ל דיכול לכופו שלא ישתמש שם, וגם הקצ"ח ס"ל כן רק מטעם אחר, ועיין בפסחים כ"ו ע"א דקאמר שאני היכל דלתוכו עשוי ועיין בר"ן ע"ז על הלכה אלף רס"ז בשם הראב"ד דל"ש לי' בין היכל לשאר בתים, וי"ל דה"ה גם לענין הקירוי אמרינן כן שעשוי רק לתוכו וגבו נעשה ממילא, עיין פנים מאירות ח"א סי' פ"א כתוב ג"כ דהתקרה של האכסדרה הוי היזק דממילא רק שם כתוב הטעם שסבור שיעשה הכותל, ובנ"ד אפשר דליכא למימר הכי משום דהכותל יאפיל עליו אולם יכול לטעון לא הנחתיך לעשות הקירוי רק שתשמש בתוכו ולא על גבו ועדיין יש לדון בזה, אולם עשיית המדרגות בודאי יכול למחות גם בטענה הראשונה וכ"ש משלשה טענות האחרונות הנזכרים לעיל

ה' יאיר עינינו בתורתו שלא נכשל בדבר הלכה, ולהניח אל תוך בתינו ברכה, הכ"ד המדבר במשפט ידוע דאיהו רחמי וחותם לכבוד התורה ולומדיה בדר"ח זיו שנת תרנ"ה לפ"ק פעה"ק טבריא תו"ב והשו"ב וקיים: יחיאל מיכל היילפרין ראב"ד לעדת ק"ק אשכנזים הי"ו

תשובה מאהבה עוד הפעם חזרה ונשנית יען אשר ראה ראינו מ"ש הדיין דק"ק אשכנזים הי"ו הוסיף שנית ידו לחזק דבריו הרא' וגם יצא לידון בדבר חדש מה שלא היה בשאלה הרא' והיה מהראוי שלא להשיב על דבריו פעם אחרת יען שלא דרך דרך הרבים ועדיין ידו נטויה לדחות בקש ובגבבא וצריך היה הדבר לעלות וליראות לפני גדולי המורים ויען אשר צריך לזה הוצאות ועלובה אשה שאינה יכולה על זה, לזה חזרנו להשיב ע"ד אולי הפעם יודה על האמת וא"ל כיון שאנחנו הרבים על שפנה כה"ר נח הנז' מוטל להוציא עליו הוצאות הצריכים ולהראות הפסקים הנז' גם את הראשון גם את הב' לבעלי ההוראה וכאשר יגזרו אומר כן יקום דבר וזה החלי בס"ד

תחילת דבר כתב דמרבינו ישעיה אין ראיה דהא רבי' ישעיה כתב טעם הדבר שהרי מחלונו רואה בו ומה יעשה לו היזק הא ודאי יעשה היזק וכו' וא"כ אין הדבר פשוט כ"כ להתירה עד שיכתוב בלשונו ומה היזק יעשה לו עכ"ל, לא ידענו מה הוסיף הוא להקשות בדברי רבי' ישעיה יותר ממה שהק' כמהר"ש יונה על דברי רבי' ישעיה כמו שהעתקנו לשונו בפסק הרא' וז"ל וק' דאעפ"י שיש לו חלונות הדין היה שלא להוציא הזיז משום דמוסיף לו היז"ר דעד השתא לא חזי ליה אלא כשהוא מהלך בתוך ביתו אבל השתא שמוציא זיז לתשמי' עומד עליו לעשות תשמי'