עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryוידבר דוד

וידבר דוד קכז

Vayedaber David 127 · וידבר דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

א"ע מלהסתכל בחלונות כלל ואח"כ נתרפאו ונתחזק כח ראייתם, האם יעלה על הדעת שימחה הלה ויעכב עליהם מלהסתכל בחלון לצורך תשמישתם בטענה דממילא הוא ניזוק ע"י הסתכלותם לצרכם, זה ודאי לא יאמר אדם מטעם כיון דחלון בר אסתכולי הוא, (ואל תשיבני מדברי הרא"ש שהובא בסמ"ע סי' קנ"ד ס"ק כ"ג שלאורה עשוי ולא להסתכל לחצר חבירו דבאמת אם אין לו צורך להסתכל אסור להסתכל לחצר חברו אבל אם צריך להסתכל אפי' כל היום אינו יכול למחות) ומניעת ההסתכלות הי' ע"י הדרים שם ודאי דלא אבדו זכות ההסתכלות מחמת שמנעו א"ע מלהסתכל מחמת חלושת ראייתם, וכן כל מקום שראוי ועומד להשתמש שם אנו דנין כפי התשמיש שהיה ראוי אעפ"י שיש איזה ענין המונע מלהזיק מ"מ אנו דנין על המקום עצמו אם עומד וראוי לתשמיש המזיקו, ודוגמא לזה כ' בדרישה סי' קנ"ד סי"ח בכוונת דברי הריב"ש לענין חזקה יעי"ש לכן ס"ל לרבינו ישעיה כיון דחלון בר איסתכולי תדירי הוא אם היה צריך להסתכל לצרכו ולא אדעתא להזיק את חבירו כגון שאלו היה לו גנות ופרדסים יהיה צריך להשגיח דרך החלון שלא יפסידום היה החלון ראוי לזה הרי שחלון עומד וראוי לתשמיש שחברו ניזוק על ידו בראייתו והסתכלותו רק כשאין לו צורך להסתכל כלל אסור לו להסתכל מחמת שחבירו ניזוק ע"י ההסתכלות כמבואר בטור סי' קנ"ז ס"ט ובדברי הרב סי' קנ"ד ס"ז בהגה וס"ל לרבינו ישעיה כיון שלענין עשיית הזיז להשתמש שם בלא היזק ראי' אינו יכול למחות בו, ואנו דנין רק על ההיזק ראיה שיצמח מזה שוב אנו אומרים כיון שאלו יצטרך להסתכל דרך החלון לצורך שמירת גנות ופרדסים וממילא היה בעל החצר ניזוק לא היה יכול לעכב על ידו, משו"ה אע"ג דאין לו גנות ופרדסים כבר נתבאר דהיכא שאין מניעת ההסתכלות מחמת עצמות החלון רק מצד האדם שאין לו גנות ופרדסים לא אבד זכות ההסתכלות לכן גם כשצריך להסתכל בשעה שמשתמש בזיז כיון שעל עשיית הזיז והשתמשותו עליו אין יכול למחות ועל ההסתכלות הצריך לו לצרכו ג"כ אין יכול למחות לכן שוב אין מזיק לו בזיז זה ואין שם היזק כלל על זה ומהר"ש יונה ס"ל דיכול בעל החצר לומר לו כיון דכעת אין לך גנות ופרדסים או איזה ענין אחר שיהיה מותר לך מחמת זה ההסתכלות רק אתה רוצה לעשות זה וע"י הזיז יהיה מותר לך להסתכל הרי אתה מזיקני בעשיית הזיז דהזיז עושה לך היתר להסתכל בי ממילא, ולולא הזיז אסור לך להסתכל בי ואף שהדין הוא שאיני יכול למחות בך מלעשות הזיז ולהשתמש בלא היזק ראיה וגם להסתכלותם יש היתר אם יקנה גנות ופרדסים מ"מ כהיום הזה שאין לך היתר להסתכל ורוצה אתה לעשות זיז בחצרי ועי"ז בא לי היזק לכן איני מניחך לעשות הזיז, ורבינו ישעיה המתיר הוא רק משום דהחלון בעצמותו בר איסתכולי ביה הוא ויש היתר להסתכלות כשיהיה צריך להסתכל לצרכי עצמו, משא"כ בנד"ד דגג הקטן אינו ראוי להשתמשות בגדים לייבשם ולכיוצא בזה ועתה רוצה לעשות המדרגות ועי"ז תעלה לשם כשתצטרך לייבש בגדים על הגג הגדול יכול למחות ולעכב: וגם מנדון דהרמב"ן אין ראיה לא מבעיא לשני טעמים הראשונים שכתב הרמב"ן שגם אותה שקיפה הוי תשמישתו קבועה א"כ כיון דגם בלא"ה הוי תשמישתו קבועה אינו יכול למחות, רק אפילו לטעם השלישי ס"ל לרמב"ן דהעדר התיקון הוא כמניעה מהצד לא מצד עצמות מקום השימוש כיון שהמקום עומד לתיקון וכבר