וידבר דוד קיח

אצל דיין האשכנזים שלהם וכתב לו שיכול לעכב עליו מלפתוח וזה נוסח הכתב ששלח לי לא ידעתי מה היה לו להדיין הספרדי שבא להתיר לפתוח פתח אשר יכול להביט בה לבית חבירו דרך החלון ואם כי שם הוא דרך שבני אדם הולכים שם עכ"ז אין לומר בזה ההיתר שמבואר במשנה ופסקי המחבר בסי' קנ"ד ס"ג משום דבנד"ד הראש העליון של החלון הוא גבוה מקומת אדם ואין ההולכים יכולים לראותו כל הולכים דרך הלוכם ואם כי החלון של המוחה מתחיל סמוך לארץ מ"מ הרי הש"ך בס"ק ד' חולק על הסמ"ע וגם הנתיבות מסכים להש"ך והסברא היא נכונה כמ"ש הנתיבות סק"ז ע"כ בנד"ד שראש העליון הוא גבוה באופן שאין ההולכים יכולים לראות יכול למחות וא"ל כיון דההולכים לא יוכלו לראות גם הבא לעשות הפתח לא יוכל לראות אין לומר כן מטעם שרשיפא כמ"ש המחבר סי' קנ"ב ס"ו ויעוין מ"ש הרמב"ן לחלק בין דין דס"ו לחצר ואף דהראש העליון של החלון כעת הוא סתום מ"מ כל שלא נטל הפצימין דינו כפתוח ובנד"ד ליכא טעמא שכ' ס"כ דגילה דעתו וגם כללא הוא כשכותבים הפוסקים שני טעמים אין ללמוד מזה לענין אחר אלא כששייכים שני הטעמים וכאן פשוט דהטעם השני לא שייך כאן ע"כ יכול בעל החלון למחות מלעשות הפתח ובאתי עה"ח יום ב' ד' כסלו תרנ"ז פעיה"ק טברי' תוב"ב: יחיאל מיכל דומ"ץ לעדת האשכנזים דפה עיה"ק הנ"ל והנראה מדבריו שבא לכלל כעס ולא בא בפיו מקרא שכתוב פתח דבריך יאיר ותחילת דבריו כתב לא ידעתי מה היה לו לדיין הספרדי וכו' ובעבור זה נעלם ממנו האמת ולא דק להבין דברי הש"ע ודברי הש"ך ז"ל על בוריין כמ"ש לקמן בע"ה הנה כתב מר"ן הש"ע ז"ל סי' קנ"ד ס"ו דמי שבא לפתוח חלון לחצר חבירו וכו' בעל החצר מעכב עליו ואעפ"י שהוא גבוה תעלה בסולם ותראה ע"כ וק' מהא דפסק מר"ן לקמן סעיף כ"ד אם עשה גג משופע אצל חלון חבירו אעפ"י שאין עליו תשמיש קבוע צריך להשפיל ממנו ארבע אמות ע"כ, וממה שכתב שאין עליו תשמיש קבוע מבואר דיש עליו תשמיש עראי וכמ"ש רבי' הטור ז"ל וכ"כ הסמ"ע שם ס"ק כ"ט וז"ל הטעם דגם עליו עולין לפעמים ואז יראו לתוך החלון ולזה הצריכו להשפיל הגג ד"א וכו' ע"כ וק' דאמאי לא חששו הכא שיעלה בסולם ויראה, וגם לקמן בסי' הנז' סכ"ו בכותל המפסיק בין שתי חצרות לא הצריכו להגביה הכותל יותר מד"א ואמאי לא חששו שיעלה בסולם ויראה לחצר חבירו: וצריך לתרץ ולחלק כמ"ש הפוס' ז"ל דשאני ההיא דסעיף ו' שפותח החלון בתוך ביתו לחצר חבירו וכיון שהוא בתוך ביתו לא מכסיף אם יעלה בסולם ויראה לחצר חברו שאין רואהו, משא"כ במקום פרוץ שנראה לעין כגון חצר וגג מכסיף להביא סולם ולעלות לראות בחלון חבירו או בחצרו הלכך לא חיישי רבנן לשרשיפא אתאן לנ"ד שהוא פותח לרה"ר פשיטא ופשוט דלא חיישינן לשרשיפא דהשתא אפי' בחצר וגג לא חיישינן כ"ש ברה"ר דלא חיישינן שיעלה בסולם לראות