וידבר דוד קיז

מחלוקת והסכים עמו הרב אהל יצחק וה"ד הרב הון רב ז"ל סוף סי' י"א וסוף סי' ל"ב למעשה וכתב שכן נראה מדברי מהרש"ך והרב משנת ר"א ח"א ד"ח ע"א כתב וז"ל וכבר נודע דדיינינן בשלי אני בונה והרב לחם שלמה כתב שכן היא דעת מהרא"י ז"ל בכתביו סי' קל"ז והרב כנה"ג בסי' קנ"ג אות א"ך כתב דמסתמא קאמר מהרא"י בין היזק מבורר בין היזק שאינו מבורר בין היזק גדול בין קטן בין בתוך שלו וכו' והרב כנה"ג ז"ל שם פלפל בחכמה בדברי מהרא"י הנז' אם דוקא בעושה בתוך שלו וממנו נמשך היזק לחבירו או אפילו בתוך של חבירו עש"ב, והגם שהרב לחם שלמה אסף וקבץ סברות רבנן סבוראי ארבעה סברות בענין זה וכמעט רוב דעות סברי מרנן דאם בונה בתוך שלו וממנו נמשך ספק היזק לחבירו המזיק הוא המוחזק והרב מהר"א די ביטון ז"ל סי' קמ"ו כתב דאם בא לפתוח אין מניחין אותו ואם פתח אין כופין אותו לסתום, כללא דמלתא נלע"ד מכל מש"ל שזכה הרי"ץ הנז' בפתח שלו הנז' ולית מאן דימחי בידיה וציי"מ וימ"ן כ"ח כסלו שנת התרנ"ה בא ס"ט בצר הרחב"ת ל"י לפ"ק פעה"ק טבריא ת"ו והשו"ב יקיים: הצב"י ע"ה ב"ה דוד א"א יעקב ואעקנין סלי"ט ראה ראינו האי פסקא דדינא אשר שקיל וטרי מע' הרב ראש ב"ד מקודש הרב המופלא כמהר"ר מגן דוד הי"ו אודות הפתח אשר פתח הרי"ץ הכהן הי"ו אשר ערער עליו שכנו כי הוא מזיקו וירד לעומקא של הלכה, וזו הלכה העלה לפו"ד מפי סופרים ומפי ספרים שאין בטענת שכנו ממש והלכה רווחת שהרשות נתונה ביד הרי"ץ הכהן נר"ו לעשות הפתח כאשר האריך למעניתו, נפלאות מתורתו, ואנן ב"ד עברנו ע"כ דברי פי חכם חן וראינו שיפה דן ויפה זיכה כך שורת הדין נותנת כוותיה ומטעמיה ודבריו נפלאו מאד להלכה ולמעשה, ולראית אמו"ץ ח"ש אנן ב"ד היום ר"ח טבת דהאי שתא התרנ"ה לפ"ג והשו"ב וקים: ע"ה יוסף דוד אבואלעפיא ס"ט ע"ה יהודה רבוח ס"ט ע"ה יעקב הכהן סקלי ס"ט סימן ב' תשובה על מ"ש דיין האשכנזים נר"ו אודות ח"ר משה גיגי נר"ו שרצה לפתוח פתח לרה"ר בכותל חצרו שהוא לצד דרום ושכנו הקרוב אל ביתו יש לו חלון בכותל מזרח חלון הסמוך לארץ וגבהו קרוב לשלשה אמות והשכן הנז' מעכב על הר"מ גיגי הנז' נר"ו מלפתוח פתחו לרה"ר באומרו שיש לו היז"ר והלך השכן