וידבר דוד קיג

אי איתיה לההוא הזיקא גופיה בלא חידוש מאנפא אחרינא לא מעכבינן עליה וכו' ומר"ן הק' בב"י סי' קנ"ד הביא שני פירושי הרשב"ם ולא הכריע כחד מנייהו וגם בש"ע לא יש הכרע כחד מהני הפירושים שיכול להתפרש שלא יפתח לחצר כפי' הא' שלא יזיק לבית ולפ"ז נ"מ לנד"ד שהיה לו חלון גדול במקום זה בעצמו דהיה כנגד כל הפתח ממש ועכשיו שסתם כנגד הפתח ופתח פתח שלא כנגד הפתח לית מאן דפליג דאפילו לפי' בתרא שיש היזק ראיה בחצר עכ"ז כיון שמוחזק בזה ההיזק אין יכולין לעכב עליו ובפרט שהיה פכ"פ ועכשיו פתח שלא כנגד הפתח ומיעט ההיזק ממה שהיה מקודם וכן פסק מר"ן ז"ל סי' קנ"ד וז"ל ואם נתנו לו השותפים בחצר רשות לפתוח חלון או פתח רשאי והוא שלא יפתח פכ"פ או חכ"ח אלא ירחיק משהו זה מכנגד זה ע"כ, הרי לך בהדיא שאם נתנו לו רשות יכול לפתוח וכ"ש שהיה מוחזק בהיזק גדול חלון כנגד פתח ממש ועכשיו פשכ"פ לכ"ע אינם יכולים לעכב עליו וש"ת דהיזק חלון קיל טפי מהזק הפתח ויכולין לעכב לא היא שהרי כתב הרב הכנה"ג סי' קנ"ד אות י"ט משם מהריב"ל ז"ל דדוקא בפכ"פ מהני הרחקה משהו אבל בחכ"ח לא מהני ע"כ, הרי לך דהזק דחלון יותר גרע מהז"ר דפתח: וכל זה הוא נראה דוקא בחצר השותפים אבל במבוי כה"ג שפתח פתח שלא כנגד הפתח נראה דלכ"ע אינם יכולים לעכב משום הז"ר והוא ממ"ש מר"ן ז"ל סי' קנ"ד מחי' ב' וז"ל כתב הרשב"א ז"ל בתשובה במשנתנו לא שנו לא יפתח אדם פתח כנגד פתח במבוי אבל לא יפתח פכ"פ בחצר דמשמע אבל במבוי פותח ובירושלמי נחלקו אם יש במבוי הז"ר בפותח פכ"פ כבחצר או אין בו הז"ר כבר"ה ע"כ: הראת לדעת דלהרשב"א ז"ל במבוי אין בו הז"ר, ובירושלמי שנחלקו היינו בפכ"פ אם הוא כחצר או כר"ה אבל פתח שלא כנגד פתח כו"ע מודו דמותר ודב"ז מדוקדק מדברי מר"ן ז"ל בש"ע שכתב ולמבוי כל שיש למטה ממנו ג' בתים יש מי שאומר שדינו כר"ה ע"כ ופי' דקאי אדלעיל אבל פותח אדם לר"ה פתח כנגד פתח וכתב דלמבוי שיש למטה ממנו ג' בתים דינא הכי שיכול לפתוח פכ"פ ואח"כ כתב וי"א שכל שאינו מפולש אין דינו כר"ה ומדלא קאמר שכל שאינו מפולש דינו כחצר כמ"ש ביש מי שאומר וכתב דינו כר"ה ש"מ דס"ל דאין דינו כחצר ממש דאילו בחצר אם לא נתנו לו רשות אפי' פתח שלא כנגד הפתח מעכבינן עליו ובמבוי לא מצו לעכובי עליה אפי' בלי רשותם כיון שהוא פתח שלא כנגד פתח וסברא היא כיון דבחצר יש מחלוקת כמש"ל אם יש בחצר משום הז"ר או לא ובמבוי יש מחלוקת אם דינו כחצר או כר"ה וכיון דאית ביה תרי ספיקי אם דינו כר"ה ומותר לפתוח פכ"פ או דינו כחצר ובחצר גופיה דילמא כפי' הא' של רשב"ם ואין בחצר משום הז"ר א"כ די לנו בחומרא זו שלא יפתח פכ"פ אבל פתח שכ"פ מותר אפילו בלי רשותם זהו הנלע"ד, עיין בלבוש שכתב סתם י"א דינו כחצר וי"א דינו כר"ה ולא חלק בין יש למטה ממנו ג' בתים או לא ובנד"ד אין אנו צריכין לכל הנז' דבלא"ה מוחזק הוא בהז"ר ממקום הנז' בעצמו מחלונו וגם שהוא במבוי ופתח שכ"פ הא ודאי דיכול לפתוח, ומה שראיתי להרב הפוסק נ"י דכללא כייל בדברי מר"ן אם כתב בשם יש מי שאומר שהוא לשון יחיד וי"א שהוא לשון רבים דעתו לפסוק כי"א שהם רבים ע"כ, עיין להרב יד מלאכי ז"ל בכללי הש"ע אות ט"ז שכתב כן משם הרב גו"ר ובסוף כתב אמנם בשיירי כנה"ג בכללי הפוס' אות כ"ז כתב שדרך