וידבר דוד קיב

ואען ואומר דלפי ענ"ד נראה עפ"י ד"ת הק' שאינם יכולים לעכב עליו ואפרש שיחתי בדרך קצרה יען שאין הפנאי מסכים וזה החלי בס"ד: גרסינן בגמ' בפ' חזקת דף נ"ט ע"ב משנה לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין, גמרא מאי איריא לחצר השותפין אפילו לחצר חבירו נמי, לא לא מבעיא קאמר לא מבעיא לחצר חברו דלא אבל לחצר השותפין דאמ"ל סו"ס הא קא בעית איצטנועי מינאי בחצר קמל"ן דאמ"ל עד האידנא בחצר הוה בעינא איצטנועי מינך השתא אפי' בבית נמי בעינא איצטנועי מינך ע"כ, ופירש רשב"ם בד"ה אבל לחצר השותפין איכא למימר דשרי לפתוח דבלא"ה בעי אצטנועי מחבירו בחצר שזה יכול לראותו דרך פתח ביתו הפתוח לחצר ולא מזקי ליה חלונות מדי קמ"ל מתני' דלא יפתח דאמ"ל האי לבעל החלונות עד האידנא כי הוה משתמש בחצר הוה בעינא לאיצטנועי מינך שלא תראני דרך פתח ביתך ואי הוינא בבית לא הוה בעינא לאצטנועי מינך שהרי לא היו עושים פתח כנגד פתח כדקתני מתני' אבל השתא אפי' בבית בעינא לאצטנועי כדי שלא תראני דרך חלונותיך שהן גבוהות, א"נ עד האידנא כי הוית בחצר בעינא לאצטנועי מינך כי הוית בבית לא בעינא לאצטנועי מנך השתא אפי' כשאתה בבית בעינא לאצטנועי מנך עכ"ל: ונ"מ בין שני הפירושים שפירש רשב"ם דלפי' הא' אם בעל החלונות אינו רואה מן החלון כ"א החצר ואינו רואה הבית של חבירו אינו יכול לעכב עליו אע"ג דהשתא רואה החצר מב' או ג' מקומות מן פתח ביתו ומן החלונות עכ"ז אינו יכול לעכב עליו, ולפי' השני אם רואה מן החלונות החצר יכול לעכב עליו דאמ"ל מתחי' לא הוה בעי אצטנועי ממך כ"א כשתהיה בחצר ועכשיו אפי' תהיה בתוך ביתך בעינא לאצטנועי ממך, והתו' כתבו משם הרשב"א כפי' שני והק' על פי' הא' וז"ל אבל פי' אחר שפ"ה כשאני בבית וכו' אין נראה לרשב"א דהשתא נמי לא בעי אצטנועי בתשמיש הבית דהא האי חלון דפתח אינו לא כנגד הפתח ולא כנגד החלון דהא תנן אין פותחין חלון כנגד חלון וכו' עכ"ל, וא"כ לפ"ז פירוש השני עיקר כמ"ש התוס' ומצי בעל החצר לעכב אעפ"י שאינו מזיקו כ"א בחצר, ואולם עין רואה להר"ן ז"ל ע"ד הרי"ף שפי' כפי' הא' ועל מה שהקשו התוס' נלע"ד דהרשב"ם לשטתיה אזיל דפירש אמתני' דאין פותחין חלון כנגד חלון אלא ירחיק משהו זה שלא כנגד זה וכתב הרמב"ן ז"ל בחדושיו טעמו של הרב דאע"ג דכי מרחיק משהו אכתי חזי ליה כיון שאין רואהו בדרך תשמישו תדיר אינו יכול לעכב עליו לפי שאינו יכול לומר לו שלא תסתכל בי משום דאמ"ל אי בעינא לאסתכולי בך יכול אני לעמוד בחצר ולהסתכל בך ולפיכך אינו יכול למחות בו ע"כ, א"כ זה שבא לפתוח היינו חלון שלא כנגד חלון ואע"ג דאכתי חזי ליה וכיון שאין לו רשות לפתוח או שאין לו חזקה על החלון קמ"ל מתני' דאינו יכול לפתוח אפי' זשכ"ז אבל אם אינו רואה כלל לבית כ"א לחצר יכול לפתוח וגם אם יש לו חזקת חלון או נתנו לו רשות לפתוח יכול לפתוח אפי' כנגד הבית זשכ"ז, ובצאתי לחפשי בספרי הפוס' ראיתי להרב פמ"א ח"ב ס"ג שכ"כ לתרץ דברי רשב"ם עש"ב, כלל העולה דבהז"ר דחצר השותפים מחלוקת הפוסקים אם יכולין לעכב או לא ובבית אם היה מוחזק בזה ההיזק או נתנו לו רשות לפתוח יכול לפתוח זשכ"ז וכ"כ הרמ"ה בשטתו דנ"ט ס' סי' רע"ו וז"ל ושמעינן מינה דכל מאי דבעי לחדושי מידי דאתי מיניה היזק ראיה