וידבר דוד קט

הרמב"ם ז"ל בתשו' אין מדקדקין בעדות אשה עגונה וכל המחמיר ודורש וחוקר בדברים אלו לא יפה הוא עושה ואין דעת חכמים נוחה הימנו שעיקר תקנה בעגונות הקילו משום עיגונא דאתתא וכ"כ הרא"ש ז"ל וכ"כ רבינו יואל ז"ל דכל פלוגתא בהתרת נשים עגונות יש לילך אחר המיקל ואחרי שחכמי הגמרא והגאונים הקלו משום תיקון העגונות אתה למד לדור הזה לצאת בעקבותיהם עכ"ל: וזה לשון הרב גו"ר ז"ל כלל ב' סי' פ' אם באנו לחקור ולדרוש אחר סברות רוב גאוני עולם שיש בנדון הנז' לצאת י"ח כאשר כן נעשה בכל משפטי התורה לרדוף דרך ישרה ולנטות אחרי רבים שלא ישאר שום פקפוק בכל דבר ודבר הנה מעתה ועד עולם לא יצא היתר לכל עגונה וכו' ותשארנה בנות של אברהם אבינו צרורות חיות ואין חונן ואין מרחם עליהם וכו' ומזקנים אתבונן וחובה עלינו לבדוק עד מקום שידינו מגעת וכו' עכ"ל: וזאת היתה חובתינו ע"ד מצוה כי באוה לתור ולחפש בהני ספרי דבי רב להוציא העגונה הנז' מכבלי העיגון והגם שמוטל עלינו צרכי צבור יצ"ו דחקנו עצמנו בכל היכולת, וזאת תורת העולה מדברי רבותינו הראשונים ואחרונים שהיבמה הנז' מותרת לינשא לשוק בלי שום פקפוק, וצ"י י"מ וימ"ן אמן הלכ"כ החו"פ אנן רועה צאן קדשים פה עה"ק טבריא ת"ו ח' ימים לחדש תמוז יה"ל שנת הת"ר וארבעה וחמשים ליצירה בא סי' ומחי"ה ומלמי"ח ישוע"ה: ע"ה ב"ה דוד א"א יעקב ואעקנין סלי"ט הצעיר ברוך טולידאנו ס"ט הצעיר יהודה רבוח ס"ט סימן ט"ז אנן ב"ד באה לפנינו האשה הכבודה והצ' שמחה ת"מ אלמנת הרה"ג כמהר"ש עבאדי ז"ל והוציאה לפנינו שטר כתובתה שיש בה סך ששים לירא צרפתי עין ס"ה נדוניא ותוספת ומאתן זוזי דחזו לה ונתקיים שטר כתובתה הנז' בב"ד יכב"ץ כדמ"ל ותבעה האשה הנז' ליורשי הרב הנז"ל והם הר"א בנו הגדול ויתו"ק בנה שמעון הי"ו תבעה חלקו בפרעון כתובתה מבדה"ץ אבוהון דיתמי, ואמרנו להאשה הנז' אם יש בידה מנכסי בעלה כלום ואמרה שאין בידה כלום זולתי מלבושיה שנוטלת אותם בלא שומא כמנהג ק"ק אשכנזים כמ"ש בכתובה שבידה, וזולת זה לא יש בידה כלום לא כסף ולא שוה כסף וחייבנו אותה שבועת אלמנה כתקנת חז"ל שלא החביאה ושלא הבריחה ושלא גזלה ושלא גנבה ושלא תפסה מנכסי בעלה שום דבר כו"ע, וגם לא התפיסה בעלה צררי בחייו, וגם נשבעה שלא מחלה ולא מכרה ולא נתנה לו כתובתה לא כולה ולא מקצתה, ואנן ב"ד השבענוה השבועה הנז' בנקיטת חפץ בפני היורש הגדול הר"א הנז' נר"ו ובפנינו והגבינוה כתובתה עספ"א נדוניא ותוס' ומאתן זוזי דהיינו ששמנו לה חנות אחת מנכסי עזבון בעלה המשוחררים בפרעון כתובתה והתכשיטין שהיו בידה, ומו"מ לא נשאר לה לאשה הנז' על נכסי היורשים הנז' שם טו"ת שבעולם לא מפאת המזונות ולא מפאת הכתובה, וקרענו שטר כתובתה הנז' קב"ד י"ץ וכו"ז נו"ן לפנינו בש"א לחו' סיון המב"ת שנת התרנ"ד ליצירה פה עיק"ו טבריא ת"ו והשו"ב וקיים: הצב"י וידבר דוד ס"ט