וידבר דוד קה

כלל העולה מכל מ"ש לעיל דמדברי רבותינו הנז' הראשונים והאחרונים היבמה פרחא הנז' יצאתה מכבלי העיגון ומותרת לינשא לשוק זולתי לסברת הרא"ש ז"ל שהביא רבינו הטור ז"ל בסי' קכ"ח דעד אחד להתיר יבמה לשוק לא מהימן והביאם מור"ם סי' קנ"ז והנה עיקרא דהאי מילתא איתא בגמרא דיבמות דצ"ד דבעו מניה מרב ששת עד אחד ביבמה מהו ופשט ר"ש ממתני' דע"א ביבמה מהני ודחה הגמ' ההיא פשיטותא ובסוף הסוגיא אמר רבא ע"א ביבמה נאמן מק"ו לאסור כרת התרת לאיסור לאו לכ"ש ודחי ליה ההוא מרבנן ע"ש, ופסקו הרי"ף והרמב"ם והרמב"ן ובעל המאור והרשב"א והר"ן וסמ"ג כתירוצא דר"ש ורבא ולא משגחינן בפרכי דחיקי וכ"פ מר"ן בש"ע סי' קכ"ח ס' ג' א"כ לפי"ז נשאר סברת הרא"ש ז"ל יחידאה היא ואע"ג שראיתי בפוסקים שהרמ"א ס"ל כהרא"ש תא חזי מה שכתב הרב כנס"י סי' מ"ה וז"ל לא מצינו דס"ל כהרא"ש כ"א הרמ"א הביאו רי"ו וידוע מ"ש הפוסקים דרי"ו תלמידו של הרא"ש וכחד חשבינן להו ובפרט מ"ש רי"י דרוב הפוסקים ס"ל דע"א אינו נאמן, ואחה"מ לא דבר נכונה אדרבה כולם כאחד ס"ל דע"א נאמן ולולא היראה הייתי אומר דט"ס נפל ברי"י וצ"ל רוב הפוסקים ס"ל ע"א נאמן ולאפוקי מדעת רבו הרא"ש ז"ל כתב דרוב הפוסקים לא ס"ל כוותיה ודעת הרמ"א אנחנו לא נדע ע"כ, ומה מאד דבר נכונה הב"ח סי' קנ"ח ובתשו' סי' ע"ו דהרא"ש כתב בלשונו קשה הדבר להקל בע"א ביבמה פי' קשה באם אפשר לחקור הטיב אמנם במקום עיגון אפילו הוא עצמו מודה להרי"ף ודעימיה ובנד"ד לית לך מקום עיגון גדול מזה שזה לה קרוב לשלשים שנה והיא יושבת גלמודה קשורה בעבותות עיגונה אפי' הרא"ש ז"ל מודה כנז' וז"ל הרב פ"מ ח"ב שאלה מ"ם וחשש זיקת יבם אין כאן אפי' כי היה נראה לחוש לסברת הרא"ש ז"ל דס"ל דאין ע"א נאמן וכו' אבל כבר פשט המנהג להקל כס' הרי"ף ז"ל וכל ב"ד של סאלנוקי וקושטא נהגו כן כמ"ש מהרי"ט דע"ג ומהריב"ל ח"ב סי' י"ג ומהר"א ן' חיים סי' ע"ב יע"ש, וחתום ע"ז הקטן יצחק פראנצ'ץ והסכים עמו הרב כמהר"ש הלוי ז"ל ובסוף תשובת הרב ש ולית עלה חשש זיקת יבם נמי דכבר פשטא ההוראה להקל בע"א ביבמה דלא כהרא"ש וכמ"ש הרב הפוסק המעתיק הרים אלוף התורה ילאפוסי גברי חרמת ע"כ וכ"כ הרב זרע אברהם ז"ל בסוף סי' ז' וז"ל ואף היבמה אף כי הרא"ש וסייעתו מחמירין שלא להשיא היבמה ע"פ ע"א כבר פשטא הוראה בישראל כהרי"ף והרמב"ם ז"ל דמתירין ליבמה ע"פ ע"א וכמו שפסק מר"ן הק' בשולחנו הטהור גם מהריב"ל בכמה מקומות מתשובותיו לא אחד ולא שנים ולא שלשה כתב שכבר פשטה הוראה להקיל נגד סברת הרא"ש וסייעתו ז"ל ע"ש, בפרט כי אתריה דמר"ן והרמב"ם ז"ל כל המקומות הללו ועליהם אנו סומכים ודנין כידוע לכל ע"כ ד"ק, כ"כ הגאון ראש"ל נר"ו בס' שמחה לאיש סי' ז' וז"ל ולא עלת על ניב שפתיו דגם זה בעיא היא בגמרא פרק האשה רבה דצ"ג ע"ב עד אחד ביבמה מהו ולא אכחד דהרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות יבום פסק דאפשיטא הבעיא וע"א מהני להתירה להתייבם וכו' וכמעט כל הפוסקים הסכימו דע"א מהני אפי' ביבמה זולת הרא"ש ורי"ו מחמירים בע"א שמעיד שמת יבמה וגם בזה רוב אחרונים ז"ל הסכימו דבמקום עיגון אין לנו לחוש לס' הרא"ש ז"ל ורי"ו וכמ"ש בס' עה"ג סי' ס"ט יעש"ב, והרב בעל הכנה"ג ז"ל בסי' קנ"ח הגה' ב"י עמ"ש מר"ן ז"ל הלכך נקטינן כהנך רבוותא דשרו אסף וקבץ