וידבר דוד קג

קיום גם בס"ס מ"ה כתב סברא זו והזכיר שם שגם הגאון בתשו' בית אפרים כתב כן וכבר נעשה מעשה עפ"י סברא זו איזה פעמים עש"ב: נקטינן מכל מש"ל דבעדות אשה הקילו אפי' ע"י כתב מהני ולאו דוקא שטר אלא אפילו ע"י אגרת ששולח אדם לחבירו מהני ואפי' הכתב כתב עכו"ם מהני רק שידעו שישראל כתבו ואפי' עד מפי עד ע"י כתב מהני ואפי' זה הכותב שמע מאחר ששמע מאחר מהני ואחר מאחר עד מאה מהני כמ"ש הכנה"ג הגהט"ו אות ז"ך ולדעת הב"ש בעינן שיכתוב למעשה לא לזכרון ולדעת רוב הפוסקים אין צריך קיום וכ"פ מר"ן הק' ז"ל ולדעת הרב ח"מ ודעימיה צריך קיום זולתי במקום עגון וכ"ד הרב ח"ס ולדעת הרב פני אריה ודעימיה שהכתב הבא ע"י הבי דואר צריך קיום מדאורייתא זולתי אם הוא כתב ישראל ובמקום עגון ולדעת קהלת יעקב אפי' כתב ישראל ובמקום עגון בעי קיום ולדעת הרב ח"ס ודעימיה אם נכתבה שאלה להתם ובאה התשובה ע"י הבי דוואר סגי בהכי אפי' א' חתום עליה אין צריך שום קיום וכן נעשה מעשה כמה זמני: אתאן לנדון דידן ראה ראינו אשר האגרת של סי' אברהם הנז' יצ"ו ששלח למר אביו כל הני מילי מעלייתא איתנהו בה דהיינו שהכתב כתב ישראל ידוע וגם כתבו למעשה ולא לזכרון וגם ע"י שאלה דהיינו שפייסה אותו העגונה הנז' לשאול את פי השמש שבלונדרא ולהשיבה דבר מה בפיו וגם סי' אברהם הנז' פייס לשמש הנז' להשיבו דבר ברור מה שמו והשיבו בכתב ע"י הבי דוואר אשר שאל אוהביו ומיודעיו אשר היה לו עסק עמהם ואמ"ל אשר שמו ברור שלמה מאמאן וכגון זה ודאי אין צריך קיום וכמ"ש הרב ח"ס שכן נעשה מעשה עפ"י סברא זו איזה פעמים וגם חתימת סי' אברהם הנז' באגרת הראשונה גם שניה נתקיימה ע"י עדים כשרים א"כ אין כאן ספק אשר העדות הנז' מהניא להתיר העגונה הנז': ואולם חדא היא דקיימא באפין וזהו שקשה שלא הזכיר העד הנז' שם אביו וזה הדבר תליא באשלי רברבי דהרא"ש בתשו' מכלוף ן' מלול הביאה רבינו ב"י ז"ל סי' י"ז סובר דבמזכיר שמו ושם אביו די והריב"ש והר"ן ומהרי"ק ז"ל חולקים עליו דבעינן תלת שמו ושם אביו ושם עירו וכתב מהרי"ק סס"י קכ"ה דהא דכתב הרמב"ם ז"ל בא ע"א ואמר אמרו לי ב"ד או אנשים כשתלך למקום פלוני אמור להם שמת יצחק בן מיכאל וכו' הואיל ואנו יודעים פלוני הידוע בשם זה אשתו מותרת ואין חוששין שמא יצחק בן מיכאל אחר הוא שמת דמשמע דבשגם שמו ושם אביו סגי התם שאני שכיון שאמרו כשתלך למקום פלוני מוכיחים הדברים שידעו שהוא מאותה העיר דאי לא תימא הכי למה תלו שליחותו בהליכתו לאותו מקום וכו' ולעולם בעינן שלשתן שמו ושם אביו ושם עירו וכן דעת הר"י מטראני ז"ל וכתב עוד הרב ב"י שמצא למהרי"ק בסי' קמ"ו תשובה סותרת להנז' שכתב דלא בעינן שם עירו אלא כשלא הזכיר שם אביו אבל אם הזכיר שם אביו ושמו לא בעו שם עירו ומר"ן ז"ל בב"י ובכ"מ כתב ליישב שתי התשובות הנז' דמהרי"ק ספוקי מספק"ל בדעת הרמב"ם ובש"ע סי' ח"י העתיק לשון הרמב"ם בצורתו בא ע"א ואמר וכו' ומור"ם ז"ל בהגה סיים וז"ל וי"א דכ"ז דוקא וכו' ודעת מור"ם הוא דאפי' באומר כשתלך למקום פ' יש מחמירים דבעינן שיזכיר שם עירו ולכן כתב ג' סברות ועיין בית שמואל שהשיג על מור"ם בדעה הרא' איך שיהיה הוא מר"ן ז"ל לא גילה דעתו במה שהעתיק