וידבר דוד קב

מהני וכ"כ בס' בני דוד בקונטריס דעיגונא משם כמה פוסקים בסי' רי"ח וגם אין לומר דדוקא אם בא הכתב בכתב ישראל אבל אם בא בכתב העכו"ם לא מהני וכמ"ש מר"ן ז"ל בשם הרמב"ם ז"ל שצריך שיודיעו שהוא כתב ישראל שהרי מצינו להרב ת"ה סי' ר"מ שכתב דאם ידוע דישראל כתבו מהני וכ"כ הרב מהר"א ששון ז"ל סי' ז' ובנימין זאב סי' כ"ח וכמ"ש הרב ב"ש וח"מ ז"ל בתשו' שאלה שהובאה שם ואף שזה הכותב שמע מאחד ששמע מאחר מהני כמ"ש הב"ש שם ס"ק כ"ז דהא דלא מקלינן בכתב בעד מפי עד אלא שהכותב לזכרון אבל אם כתב למעשה מהני ובזה תירץ הרב ב"ש קושיית דרב חמ"ח ז"ל על רבינו הטור ז"ל שכתב דלכאורה נראה לו להחמיר לדעת אביו הרא"ש ז"ל שלא הכריע כמ"ש ואילו בפרק מי שאחזו פסק הרא"ש ג"כ כהרי"ף דבעדות אשה מהני כתב כמ"ש מר"ן ז"ל כמש"ל ולפי"ז ניחא דהירושלמי מיירי כשכותב לזכרון ומשו"ה כתב דלא הכריע דהא שפסק בפרק מי שאחזו דסמכינן על הכותב משום דשם לא מיירי לזכרון וכ"כ הרב לחם משנה לדעת רבינו הטור לחלק בכך אבל הרב המגיד לא ס"ל הכי אלא לא יש חילוק ואפי' אינו מקויים וכ"ד הרשב"א ז"ל וכ"כ מר"ן ועיין בדברי הרב קרבן נתנאל ז"ל בסי' הנז' דמשיג על הרב ב"ש הנז' בחילוק הנז' ומשיג דאין חילוק ביניהם אלא הרי"ף ורבינו סמכו עצמם אמ"ש בפרק מי שאחזו ובעדות אשה הקלו דאפי' מפי כתבם מהני, אמנם הרב חמ"ח תרץ משם הגאון מהר"ם אביו של מהרש"ך ז"ל בתשו' הנז' ולפי דבריו לא בעי קיום שדעת רבינו הטור דהירושלמי מיירי בלי קיום ומשו"ה ס"ל שדעת הרי"ף והרא"ש להחמיר ובפ' מי שאחזו מיירי שנתקיים הכתב והרשב"ן בתשובותיו סי' רס"ד וסי' תקי"ב כתב שאף שהבינו בעל הטורים ז"ל כתב דלכאורה ראוי להחמיר מ"מ מאחר שאח"כ הביא דברי הרמב"ם שמקיל נראה מדבריו שאחר דמספק"ל הדר פשט"ל לקולא ע"ש מדבריו מוכח ג"כ דאין צריך קיום ואינו מחלק כלל בין ההיא דמצאו שטר שבירושלמי לההיא דפ' מי שאחזו: אמנם ראינו להרב פני אריה סי' ב' שכתב דכתב הבא מרחוק ע"י ב"ד גרע טפו וצריך קיום מדאורייתא ודוקא באחד שמביא בידו שטר ואמר שנמסר לו מישראל במקום רחוק ומצאו כתוב בו פלוני מת בהא הוא דס"ל להרמב"ם והרשב"א ז"ל דאין צריך קיום אבל אם כתב הבא על הבי דוואר שבעל הבי דוואר במקום שמוסר הכתב עומד ומקבל המכתבים סגורים וחתומים ואינו משים לב מי הביאם דאף אם יתברר שהם מזוייפים א"א שיתגלה לעולם ממי יצאה הרעה חיישינן לזיוף מדאורייא' עד שיתקיים אלא שאם כתוב בכתב ישראל אפשר להקל במקום עגון ע"כ וכתב במפתחות שגם הש"ך בחה"מ סי' מ"ו כן דעתו שהכתב ע"י הבידוואר צריך קיום והרב קהלת יעקב מהגאון מליסא ז"ל החמיר מאוד בבוא כתב ממרחקים דבעי קיום ודעתו אפי' כתוב בכתב ישראל ואפי' במקום עגון אין להקל ודלא כח"מ כיון שהוא מילתא דלא עבידא לגלויי ע"כ ובתשו' הרב חותם סופר סי' מ"ד וסי' מ"ט האריך ג"כ בענין זה ושם מבואר שדעתו כדעת הרב חמ"ח דבמקום עגון יש לסמוך אשטר בלא קיום אבל שלא במקום עגון בעי קיום אך אם כתב לשם ובאה התשובה על הבי דוואר סגי בהכי אפי' רק א' חתום עליו דבכה"ג אין צריך שום קיום ובס' מ"ג כתב ג"כ דכל כתב הנשלח על הבידוואר לבעלים ידועים ומגיע מהם תשו' לחזרה על הבי דוואר הדבר ברור שהוא מבעליו ואין בו שום זיוף כמובן, לכל מבין ואין צריך שום