שינויי נוסחאות על סוטה יב

כי"ע בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישר' על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה, וכי איפשר לומר כן, והלא אסא קבר את בעשא, שנ' בשנת עשרים ושש למלכו, אלא כנגד שלשים ושש שנה שנגזרה גזירה על מלכות בית דוד שתיחלק, ובאחרונה תחזור להן.

איפשר | ד אי אפשר.

שנה | ד [נגד ל"ו] שנה.

נגד שלשים | ד ונגד שלש'.

שנגזרה גזירה | ד שנגזר' גזרה.

מלכות | ד מלכו'.

שתחלק | ד שנתחלק.

כי"ע וכנגד שלשים ושש שנה שנגזרה גזירה שיהיו מלכי ארם שטן לישר' ובאחרונה יפלו ביד בית דוד, וימת כדבר ה' אשר דבר ביד אוריהו וימלך יורם בנו תחתיו כי לא היה לו בן, ואו' בשנת שתים ליורם בן יהושפט מלך יהודה, איפשר לומר כן, והלא יהושפט מלך אחריו חמש שנים, ומה תלמ' לומ' בשנת שתים ליורם בן יהושפט מלך יהודה, אלא כיון שעלה יהושפט עם אחאב למלחמה ברמות גלעד נגזרה גזירה על יהושפט ליהרג, שנ' ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט מלך יהודה והם אמרו מלך ישר' הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו, ראוי היה ליהרג, ובשביל שצעק תלה לו הכת' שבע שנים, והיה מונה לבנו.

נגד | ד וכנגד.

שיהו | ד שיהיו.

נאמ' | ד נאמר.

אשר | ב אשר [עשה] (ונמחק המוסגר ע"י נקודות).

וימלך | ד וימלוך.

שתים | ד שתי'.

יהודה | ד יהוד'.

אפשר | ד איפשר.

גזירה | ד גזרה.

הרכב | ד הגב.

וגו' | ד וגומר.

זעקה | ד זעקה [שזעק].

הכתו' | ד הכתוב.

כי"ע בן שלשים ושתים שנה יורם במלכו ושמנה שנה מלך בירושלם, ובאחזיה בנו אומ' בן ארבעים ושתים שנה אחזיה במלכו ואחת שנה מלך בירושלם, א' ר' יוסי וכי היאך איפשר לבן להיות גדול מאביו שתי שנים, אלא כיון שהשיא אסא את בתו של עמרי ליהושפט בנו נגזרה על מלכות בית דוד שתיכלה עם בית אחאב, שנ' ומהאלהים היתה תפוסת אחזיהו לבוא עם יורם בנו ובבאו יצא עם יורם בן אחאב אל יהוא בן נמשי אשר משחו ה' להכרית את בית אחאב, ונפלו בו ביום שניהם.

יורם | פ היה.

ושמונה | פ ושמנה.

אומ' | ד אומר.

אומ' | ד אומר.

אמ' ר' יוסה | ד א"ר יוסי.

שתי | ד כ'.

בית | ד ח'.

שנ' | ד שנאמר.

ומאלים | ד ומאלהים.

וגו' | ד וגומ'.

כי"ע כיוצא בו, כולם נתייחסו בימי יותם בן עוזיהו מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישר', איפשר לומר כן, והלא עוזיהו קבר את ירבעם וקבר עוד שלשה מלכים אחריו, מלמד שכל אותן שנים שהיה עוזיהו מצורע יותם בנו שפט את עם הארץ.

כולם | פ כלם.

נתיחסו | פ התיחשו ד נתיחשו.

בן יואש | פ ח'. ד בן יאוש.

איפשר | ד אפשר.

עוזיהו | ד עזיה.

כי"ע עד שנגנז אליהו היתה רוח הקודש מרובה בישר',שנ' ויצאו בני הנביאים אשר בבית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לקח את אדניך מעל ראשך, הלכו ועמדו מרחוק ועברו את הירדן, יכול מפני שהן מועטין, תל' לומ' וחמשים איש מבני הנביאים, יכול קטנים, תלמ' לומ' הידעת כי היום ה' לקח את אדניך, אדונינו לא נאמר, אלא אדניך, מלמד שהיו חכמ' כאליהו, וכשנגנז אליהו נסתלקה מהן, שנ' ויאמרו אליו אם יש את עבדך שמנים איש מבני חיל ילכו ויבקשו את אדניך, איפשר אמש אמרו לו היום ה' לקח את אדניך, ועכשיו אומ' לו ילכו נא ויבקשו את אדניך, אלא שנסתלקה מהם רוח הקודש. ומה תלמ' לומ' עד בוש, מלמד שנתבייש מהם שלא יאמרו אינו רוצה להקביל פני רבו.

הנביאים אשר | ד הנביאי' אש'.

בבית | פ בית.

וגומ' | ד [אל אלישע] וגו'.

כי... יריחו | ד ח'.

או' | ד אומר.

אומ' | ד אומר.

ושני' עמ' | ד וחנו עמו.

מועטין | ד מועטי'.

ת"ל וחמשים | ד תלמוד לומ' וחמשי'.

קטני' | כ"ה ד . ב קטנה.

ת"ל | ד תלמוד לומ'.

לקח | ד לוקח.

אדוניך | פ אדניך.

חביריו | ד חבריו.

שקולין כנגד | ד שקולי' כנג'.

עבדך | פ ד עבדיך.

חמשה | פ חמשים.

איפשר | ד איפש'.

הוא אומ' | ד אומרים.

לקח | ד לוקח.

אדוניך | ד אדניך.

אומר | ד אומרים.

אדוניך | פ ד אדניך.

מגיד | ד מלמד.

הקודש | ד הקדש.

בוש | פ בש.

ת"ל | ד תלמוד לומד.

כדי | ד ח'.

בין שניהם | ד בוש מהם.

אחר | ד אחר [עד בוש].

ת"ל | ד תלמוד לומר.

מלמד | ד כל מה.

מהן | ד מהם.

כי"ע כל זמן שהיה אלישע קיים לא היו גדודי ארם מתגרין בישר', משמת מהו אומ' וגדודי ארם באו לארץ. סליק פירקא <נוסחאות נוספות

לבוא | פ [עוד] לבוא ד לבא.

או' | ד אומר.

ויקברוהו | פ ויקברהו.

בא שנה | ד ישראל.