שינויי נוסחאות על סוטה יא

כי"ע כל זמן שהיתה מרים קיימת היתה באר מספקת את ישר', משמתה מהו אומ' ולא היה מים לעדה וג'. כל זמן שהיה אהרן קיים היה עמוד הענן מנהיג את ישר', משמת מהו אומ' וישמע הכנעני מלך ערד וג', אמר הלך תייר שלהן שהיה מכבש להן את הדרך

קיימת | ד קיימ'.

מספקת | ד מספק.

ישראל | ד ישר'.

מרים | ד מרים [וגומר].

יושב | פ ישב.

וגו' | ד וגומר.

ונלחם | ד ונלח'.

שלהן | ד שלהם.

כי"ע כל זמן שהיה משה קיים היה המן יורד להם לישר', משמת מהו או' וישבת המן ממחרת, ותלו לו למשה במותו שאכלו מן המן שליקטו בשבעה באדר שלשים ותשע יום, עד ששה עשר בניסן, והקריבו את העומר בגלגל, שנ' ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה, שאין תלמ' לומ' עד בואם אל קצה ארץ כנען, ומה תל' לומ' עד באם אל קצה ארץ כנען, מלמד שאילו לא פסק המן לא רצו לאכול מתבואת ארץ כנען.

להן | ד להם.

אומ' | ד אומר.

וישבות | פ וישבת.

ממחרת | ד ממחר'.

שהיה המן | ד שהמן הי'.

שמהמן | ד שמן המן.

בו | ד ח'.

ממנו | ד הימנו.

עד | ד ועד.

ותשעה | ד וט'.

והקריבו | ד עד שהקריבו.

אכלו | ד אכול.

באם | ד בואם.

ת"ל (ב"פ) | ד תלמוד לומר.

באם (ב"פ) | ד בואם.

משבעה | ד משבע'.

עד | ד ועד.

בניסן שלשים ותשעה | ד בניס' שלשי' ותשע'.

שאילו | ד ח'.

לא 2 | ד ולא.

כי"ע ר' אלעזר בן עזריה אומ' מושלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאמ' לו לעבדו מזוג לי בחמין, אמ' לו אין לי חמין, א' לו, ואם לאו, מזוג לי בצונן, כך אילו לא פסק המן לא רצו לאכל מתבואת ארץ כנען.

ר' לעזר | ד רבי אלעזר.

אומ' | ד אומר.

שאמ' | ד שאמר.

אמ' | ד אמר.

אם | ד [אמר לו] אם.

להן | ד להם.

לישראל באדר | ד לישר'.

כי"ע (הלכות ד-ו בכי"ע מקבילות להלכות ט-יא בכי"ו. הלכות ז-יא בכי"ע מקבילות להלכות ד-ח בכי"ו. הערת ספריא) כל זמן שהיה יהושע קיים לא הזיקו אומות העולם לישראל, משמת מהו אומ', ויעבדו בני ישרא' את כושן רשעתים שמונה שנה. כושן רשעתים, שעשה שתי רשעיות, אחת ששיעבד את ישר', ואחת שעבר על השבועה.

בשבעה | ד ובשבעה.

שנ' | ד שנאמר.

ת"ל | ד תלמוד לומר.

ארבעי' | ד ארבעים.

חסירין | ד חסרין.

כי"ע כל זמן שהיה שמואל קיים היו נופלים פלשתים ביד ישראל, שנ' ותהי יד ה' בפלשתים כל ימי שמואל. משמת מהו אומ' וימת שמואל ויאספו פלשת' את מחני' לצבא להלחם עם ישר'.

ומניין | ד ומנין.

שנ' | ד שנאמר.

ועשרים | ד ועשרי'.

ת"ל (ב"פ) | ד תלמוד לומר.

מה | ד ומה.

שהיום | ד [מלמד] שהיו'.

ת"ל | ד תלמוד לומר.

מיום ליום מכונות | ד מכוונות מיום ליום.

תלמו' לומ' | ד תלמוד לומר.

שנ' | ד שנאמר.

כי"ע כת' וימת שמואל וכת' ושמואל מת, הא כיצד, ושמואל מת, מיתה וודיי, וימת שמואל מעיניינו של שאול. ר' אלעזר אומ' הרי הוא אומ' ויאמר לה מה תארו ויאמ' איש זקן עולה והוא עוטה מעיל, לא תעלה על דעתך שהוא קיים, אלא כבר מת, ואו' ויקברוהו ברמה ובעירו, וכי אין אנו יודעין שהרמה עירו, אלא מלמד שספדו לו כל ישר' כדרך שספדו לו ברמה.

שבשבעה באדר | ד שבשבע' באד'.

שנ' | ד שנאמר.

בערבות | ד מערבות.

ואומ' | ד וגומ'.

משה עבדי מת | ד ח'.

עבור | פ עבר.

וגו' | ד ונומר.

שוטרי | פ שטרי.

וצוו.... וגו' | ד וגומר.

ואומ' | ד ואומר.

הראשון | ד הראשון [וגומר].

ואת | ד ואתה.

כי"ע אותה שנה שיצאו ישראל ממצרים ירד להם מן בששה עשר באייר ופסק בשבעה באדר, ובששה עשר בניסן כלה מה שבידם, שנ' ובני ישר' אכלו את המן ארבעים שנה, והלא חסרין שלשים יום, אלא שאכלו מן העוגות שעלו בידם ממצרים שהיה להם. ומן שבעה באדר עד ששה עשר בניסן שלשים ותשעה יום עד שהקריבו את העומר בגלגל.

ר' יוסה בר' | ד רבי יוסי בר רבי.

אומ' | ד אומר.

אילו | ד אלו.

אהרן | ד ואהרן.

עמוד הענן ומן ובאר | ד באר ועמוד ענן ומן.

מרים | ד מרי'.

בזכות | ד בזכו'.

מרים | ד מרי'.

בזכות | ד בזכו'.

שנ' | ד שנאמר.

ואכחיד | פ ואכחד.

שלשת | פ ד שלשת [הרעים] ( ד הרועים).

אחד | ד אחד [וגומר].

כי"ע ומנין שבשבעה באדר נולד{כ"ה בגליון כתבה"י. ובפנים: "מת" ונמחק בקו ובנקודות למעלה.} משה, שנ' ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. היום מלאו ימיי.

כי"ע ומנין שבשבעה באדר מת משה, שנ' ויבכו בני ישר' את משה בערבות מואב שלשים יום. ואומ' ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' אל יהושע בן נון משה עבדי מת ועתה קום עבר. והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו בגלגל, מנה שלשים ושלשה יום למפרע ונמצא מת משה בשבעה באדר.

קיימין | ד קיימי'.

הזיקו אומות | ד הזיקן אומות [העולם].

שנ' | ד שנאמר.

הזקנים וגו' | ד הזקני' אשר האריכו ימים אחרי יהושע.

אומ' | ד אומר.

שמונה | פ שמנה.

כושן רשעתים | ד רשעתי'.

רשעיות | ד רשעות.

אחת שנתעבד בהן | ד אחד שנשתעבד בה'.

כי"ע ר' יוסי בר' יהוד' אומ' שלשה פרנסים טובים עמדו להם לישר', משה, ואהרן, ומרים, ובזכותם ניתנו להם לישר' שלש מתנות טובות, באר, ועמוד ענן, ומן. באר, בזכות מרים. מתה מרים, נסתלקה הבאר, וחזרה בזכות משה ואהרן. מת אהרן, נסתלק עמוד הענן, וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה, נסתלקו שלשתן ולא חזרו, שנ' ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד.

פלשתים | ד [היו] פלשתים ב פלשתים [פלשתים].

שנא' | ד שנ'.

בפלשתים | ד בפלישתי'.

אומ' | ד אומר.

ויאספו | פ ויקבצו.

עם ישראל | פ בישראל.

כי"ע והצרעה לא עברו את הירדן אלא עמדה על שפת הירדן וזרקה בהן מרה.

כת' | ד כתוב.

אומ' | ד אומר.

וכת' אחד או' | ד [וגו'] וכתיב.

שמואל | ד שמואל [וגו'].

לעניינו | ד לענינו.

ר' לעזר או' | ד רבי אלעזר אומר.

אומ' | ד אומר.

ותאמר | ד ותאמ'.

איש עולה | פ איש [זקן] עלה.

היא | ד ח'.

ואומ' | ד ואומר.

ויספדו | פ ד ויספרו [לו].

ויקברוהו | פ ויקברהו.

לא היינו | ד אין אנו.

כי"ע כיוצא בו אתה או' בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים על קבורת רחל בגבול בנימן בצלצח, וכי היכן מצינו שנקברה רחל בגבול בנימן, והלא בגבול יהודה נקברה,שנ' ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם, ואומ' ואתה בית לחם אפרתה, אלא א' לו עכשיו שאני מדבר עמך הנם על קבורת רחל, ואתה הולך והם באין, ואתה מוצא אותן בגבול בנימן.

אומ' | ד אומר.

בצלצח היכן | ד בצילצח היכא.

שנ' | ד שנא'.

אלו | ד אלא.

כי"ע כיוצא בו אתה אומ' ושאול ישב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו, אם ברמה היאך בגבעה, אלא מי מעמיד רגלי שאול בגבעה, בית דינו של שמואל היושב ברמה.

אומ' | ד אומר.

יושב | פ ישב.

אם 2 | ד ואם.

כי"ע כיוצא בו אתה או' עומדות היו רגלינו בשערי ירושלם, איפשר לומר כן, אלא מי מעמיד רגלינו במלחמה, בית דינו של דויד היושב בשערי ירושלם.

כיוצא | ד כיוצ'.

אומ' | ד אומ [יסוב כל] (ונמחק המוסגר ע"י נקודות).

עומדות | פ עמדות.

רגלינו | ד רגלנו.

רגלינו במלחמה | ד רגלנו במלחמ'.

שיושבין | ד שיושבי'.

כי"ע כיוצא בו אתה או' יסוב כל הארץ בערבה מגבע לרימון נגב ירושלם והלא נגב ירושלם מישור היה, וגבע רימון מקום טרשין וקסקסין, אלא מה גבע רימון עתידה לעשות מישור נגב ירוש', כך כל ארצות עתידות ליעשות מישור נגב ירוש'.

כיוצא בדבר | ד כיוצ' בדב'.

בערבה | פ כערבה ד כערב'.

רמון מקום | ד ורמון מקו'.

וקסקסין | ד וקפקסי'.

ורמון עתידין להיות | ד ורימון עתידו' להיו'.

ירושלם | ד ירושלי'.

להיות | ד ליעשו'.

כי"ע כיוצא בו אתה או' ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזילי המחילתי, היכאן מצינו שניתנה מיכל לעדריאל, והלא לא ניתנה אלא לפלטי, שנ' ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים, אלא מקיש נישואי מיכל לנישואי מירב, מה נישואי מירב לעדריאל בעבירה, אף נישואי מיכל בעבירה.

בדבר | ד בדב'.

אומ' | ד או'.

לעדריאל | ד לעדריאל [המחולתי].

שניתנה | ד שנותנה.

אשר מגלים | ד ח'.

מרב לנשואי מיכל | ד מיכל לנשואי מרב.

מיכל 2 ... בעבירה | ד מרב בעברה אף נשואי מיכל לפלטי בן ליש בעברה.

כי"ע שאלו תלמידיו....... היך נשא דוד אחות אשתו. אמ' להן אחר מיתת מירב נשאה.

ר' יוסה | ד רבי יוסי.

אחות | ד אחת.

אמ' | ד אמר.

מרב | ד מירב.

כי"ע ר' יהושע בן קרחא או' לא היו קידושין גמורין, שנ' תנה את אשתי את מיכל, כשם שלא היו קידושין גמורין כך לא היו נישואין גמורין.

ר' | ד רבי.

אומ' | ד אומר.

קדושין | ד קידושין.

[שנ'.... גמורין] | הושלם ע"פ ד ו פ .

אשתי את | ד אשת ואת.

נשואיו | ד נישואיו.

כי"ע כת' ואת חמשת בני מיכל בת שאול, וכת' ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד, אלא ילדה מירב וגידלה מיכל, והיו נקראין על שמה, כעינין שנ' ותקראנה לו השכינות שם לאמר יולד בן לנעמי, ואומ' ואלה תולדות אהרן ומשה. סליק פירקא <נוסחאות נוספות

כת' | ד כתוב.

אומ' | ד אומר.

מיכל | ד מיכל [בת שאול אשר ילדה לעדראל המחולתי].

וכת' | ד וכתוב.

ולד | פ ילד.

יתקיימו | ד תקיימו.

פסוקין | ד כתובין.

מירב | ד מרב.

מירב | כ"ה ד . ב ח'.

וגידלה אותן מיכל | ד וגדלה מיכל אותן.

ונקראו | ד ונקרא.

שנ' | ד שנאמ'.

יולד | פ ילד ד יולדן.

בן | ד ח'.

ואומ' | ד ואומר.

אלה תולדות | פ ואלה תולדת.

ומשה | ד ומשה [וגומר].