ונגש הכהן צז

ואתאי הוא. נדחה הך נגררת שבאה אחר שכבר נשתמשנו עם החזקה לגמרי. שבזה דמי לטובל במקוה מוחזקת וכן בשלי' דכיון דכבר היינו דנין לענין השלי' עצמו אם יש בו ולד לענין השליא עצמה לענין מנין ימי טומאה וטהרה דהאשה כדאי' בב"ק (יא) ונשתמשנו עם החזקה להחזיק בולד מכח הרוב ובכל הני שלא באנו להשתמש עם החזקה מכח דין הנגררת דוקא דלבד דין הנגררת יש לנו לדון על דבר שבו נולד הספק עצמו. ולאותו דין כבר נשתמשנו עם החזקה בלא דין הנגררת בזה אין משגיחין בנגררת כלל אפי' למיהוי ספיקא כמו דלא מספקינן בטובל במקוה מוחזקת כ"ז שלא מצאנו ריעותא דחסר השתא משא"כ בכה"ג דתרומה לענין עירוב שלא נשתמשנו מעולם עם החזקה לצורך דין אחר רק בשעת קניית עירוב שאז נולד הספק ואז העמדנו התרומה על החזקה שהיא טהורה. ולא נולד שום ספק הכא שנצטרך להשתמש עם החזקה עד שנולד עסק העירוב בזה אמרי' כיון דאיכא סייעתא להנגררת דהרי טמאה לפניך אע"ג דלא הוה כמו חסר ואתא ולא הוי תר"ל ממש מ"מ עכ"פ לא דחינן להך נגררת לגמרי ומידי ספיקא לא נפיק ובזה יהי' מיושב כל מה שנסתבכו בזה האחרונים כמבואר למעיין וז"ב

פרט ז

בכתובות בסוגיא דמומין (עה) אמרי' בגמ' כי לא אזיל ר' יהושע בתר חזקה דגופא היכא דאיכא חזקה דממונא. אבל היכא דליכא חזקה דממונא אזיל ר' יהושע בתר חזקה דגופה. דתניא אם בהרת קודם לשער לבן טמא שער לבן קודם לבהרת טהור ספק טמא ור' יהושע מטהר ע"כ. והק' שם בתוס' ד"ה ספק טמא וז"ל הק' ר"ת מ"ט דרבנן דאמרי טמא אמאי לא אזלינן בתר חזקה דהא אמרי' בפ"ק דחולין מנה"מ דאמור רבנן דאזלינן בתר חזקה ומייתו לה מקרא אומר ר"ת דהכא מיירי בנזקק לטומאה כו' ע"כ. ויש כאן מקום עיון לפענ"ד. דד' התוס' והסוגי' תמוה וצריך ביאור דכבר נתבאר לעיל (פרט א) בשם התוס' ועוד כמה מרבוותא שהניחו כלל בחזקות דחזקה אינו משמש אלא בסתמא דלא נתחדש מעשה המביא להסתפק אם נסתלק החזקה דאז מוקמינן בסתמא דלא נשתנית החזקה אבל אם נתחדש מעשה כגון זרק קדושין לפנוי' ספק קרוב לה אזי משעה שנולד הספק בטלה חזקה הקדומה כמו"ש תוס' בכתובות (כג) וכ"כ תוס' בחולין (י) לענין סוטה דמשעה שקינא לה ונסתרה בטלה חזקת טהרה וכ"כ נוב"י קמא בחאה"ע (סי' לא) לענין חזקת חי דמשעה שנפל הגל על האדם וספק אם הוא חי או מת לא מוקמינן אחזקה קמייתא. ועיי"ש לעיל באורך מזה והשתא הא כיון שנולד הבהרת והוא ספק טמא ספק טהור. דמי זה ממש לזריקת הקדושין ספק קרוב לה ולנפל גל על האדם ספק חי ספק מת וסתירת הסוטה ספק נטמאה או לא דאתרע חזקה הקדומה. וה"נ אתרע חזקה הקדומה

איברא דנראה לחלק דהכא גבי בהרת לא דמי לסך כללא. דיש לדקדק לכאורה בלא"ה. דמה שייכות לחזקה"ג הכא דחזקה"ג דאמרי' בכ"מ הוא לומר שלא נעשה שינוי בגוף. כגון במומין דאמרי' שהגוף בחזקתו שהוא שלם ממומין וכה"ג. וה"נ אי מטעם חזקה"ג אתינן עלה. עכצ"ל דמוקמינן להגוף בחזקתו שהוא שלם מנגעים ואפי' נגע שאינו טמא אם נולד בו ג"כ הוא נגד החזקה. דהא החזקה הוא שהוא שלם מנגעים. וא"כ קשה כיון דבהרת לפנינו מה שייך חזקת הגוף. דהא קמן דאזדא לה חזקה. שהגוף אינו שלם ונולד בו נגע. יהי' מה שיהי' ואפי' אינו נגע טמא. עכ"פ אין כאן חזקה"ג בשלמא בסתמא ודאי דשייך לומר חזקה"ג שיהא טהור מטומאת נגעים. דכיון שהוא מוחזק לגוף שלם מנגעים ממילא אין בו נגע טמא ג"כ. אבל בנולד לפנינו בהרת הא קמן דאין כאן חזקה"ג. וכי תימא דאמרי' העמד הגוף ע"ח ולא נטמא. א"כ אין זה חזקה"ג אלא חזקת טהרה שיש לכל אדם. וחזקת טהרה וטומאה אין זה חזקה"ג. ואמאי קרינן לה חזקה"ג. ושם בתוד"ה אבל ובד"ה ספק טמא כתבו דלר"י חזקה"ג עדיף משאר חזקות כחזקת טומאה וכה"ג. ויעוי"ש מש"ש בשם ר"ת דהך דבהרת דפליגי בי' ר"י ורבנן מיירי בנזקק לטומאה דהוה חזקת טומאה כנגדה. ואפי"ה ס"ל לר"י דחזקה"ג עדיף ומשו"ה טהור. והשתא אמאי טהור דהא ע"כ חזקה"ג שהי' לו שהוא גוף שלם מנגעים לית לי' השתא דהא בהרת לפנינו. רק דאתינן עלה לומר שהוא בחזקת שאין לו נגע טמא. א"כ אין זה אלא חזקת טהרה ומחי עדיפותי' מחזקת טומאה שכנגדו

ועוד יש לדקדק בלא"ה דאפי' לא הוה קשי' לן מהא דקרי לה חזקה"ג אע"ג דבהרת לפנינו. מ"מ קשה בלא"ה דהא ודאי דכל אדם יש לו חזקת טהרה כל היכא דלא אתרע. דהא אפי' היכא דלא שייך לדון מכח חזקה"ג שלא נעשה שינוי בגוף כטומאת נגעים רק משאר טומאות שאינם שינוי בגוף אלא אם נגע בטומאה או לא דנין חזקת טהרה דאדם וכלים כמבואר כש"ס בכ"מ והשתא לענין טומאת נגעים אע"ג דדנין חזקה"ג ג"כ. מ"מ חזקת טהרה דאית לי' בלא"ה להיכן הלכה ומאן מיני' והשתא קשה דאיך מוכיח הש"ס דאזיל ר"י בתר חזקה"ג אע"ג דאיכא חזקת טומאה כנגדו וכדמפרש ר"ת בנזקק לטומאה ומשו"ה גם לענין מומין דפנוי' אזיל ר"י בתר חזקה"ג אע"ג דאיכא חזק"פ כנגדו וכמו"ש תוס' בד"ה אבל. דהא י"ל דשאני גבי בהרת דאיכא חזקת טהרה ג"כ בהדי חזקה"ג. ומשו"ה אוקי חזקה בהדי חזקה ומוקמינן אחזקת הגוף אבל בחזקת הגוף לבד לא עדיף משאר חזקות

וליישב כל התמיהות הנ"ל נראה לומר דקושטא הוא דכיון דבהרת לפנינו והוא ספק טמא ספק טהור. ודאי דדמי לזריקת קדושין לפנוי' ספק ק"ל. ולנפל הגל על האדם ספק חי ספ"מ דמשעה שנולד הספק בטלה חזקה הקדומה. מיהו הכא דאמרי' דבטלה חזקה לא בטלה אלא חזקה דטהרה דהוה לי' אבל לענין חזקה"ג לא שייך זה. וטעמא הוא דכיון דכללא הוא דמאחרינן לחזקה בכל מה שנוכל כמו בבית המנוגע דעכשיו הנגע חסר לפנינו דאמרי' השתא הוא דחסר ומאחרינן לחזקה שהי' שלם עד רגע אחרונה. משו"ה מע"ג דלידת הבהרת הוה שינוי בגוף בודאי. ולפי מה דחזינן הבהרת לפנינו בטלה חזקה"ג בודאי. עכ"ז אמרי' דעד השתא לא