ונגש הכהן סא

דפליגי אי גם בדרבנן ל"ב. ואי משום הא דמדייק הלח"מ דלהמקשה הוי ניחא ליה סיפא דנתערבה כו' ע"ז כתב השעה"מ דהיה דהוה מצי לאקשויי מסיפא אלא דניחא ליה לאקשויי מרישא. אמנם לפי שי' הלח"מ צריך ליישב הסוגיא. גם מה שדחה השעה"מ דניחא ליה למיפרך מרישא מ"מ יש לטעון ע"ז דמצינו כמה פעמים דמקשה גם מסיפא להדיא ואמאי שביק לה הכא ולא פריך ותו נתערבה כו'. ועוד דלפי מה דהוה ס"ל דבדרבנן בטל. טפי הו"ל לאקשויי מסיפא דאי דרבנן אמאי רובא לא מהני. דקו' דמקשה מרישא מספד"ר לקולא יש מקום לדחות. דמיירי בספד"ר שיש לו חזקת איסור כדס"ל להש"ך וסייעתו ביו"ד (סי' ק"י) וכמ"ש הכרו"פ שם שנולדה ביהש"מ יעוי"ש. או שנתערבה הביצה חד בחד. דאף באיסור דרבנן אסור להשליך חדא ולמיכל אידך כמ"ש הפרמ"ג בפתי' לתערובות ביו"ד (ח"א פ"ג) ואפי' בנאבד חדא ממילא אוסר הש"ך שם (סי' ק"י). באופן דמרישא עכ"פ אין הקו' חזקה כ"כ כמו מסיפא דהא רובא ודאי מהני א"כ בכה"ג דחוק למימר דניחא ליה למיפרך מרישא ולא אמר ותו נתערבה באלף כו' למיפרך גם מסיפא. אע"כ דהוה ניחא ליה סיפא כמ"ש הלח"מ וא"כ צריך ליישב הא דטרח ר"א למימר אפי' בדרבנן ל"ב דא"צ לזה. גם מה דמקשה גבי עצים שנשרו כו' דוקא לר"א. גם צריך ליישב בלא"ה דאמאי לא מוקים להך דספיקא אסורה בנתערב חד בחד וכן הק' בשעה"מ (פ"ח ממ"א) יעוי"ש

ולכן נראה דהנה כבר הוכחתי לעיל (פ"י) דעיקר יסוד דשיל"מ לא הונח אלא לעכב האיסור שלא יתבטל ומה"ט כ' הפוסקים דבעינן אתחזק איסורא. ולהר"ן פ"ק דביצה ופ' א"צ בעינן דוקא אתחזק איסורא לפנינו ודייק לה מהא דביצה (ז) דמוכח סוגי' דבלא בדק אפי' ליכא זכר סמכינן אהא דגם ספנא מארעא רוב יולדות ביום. וטעמא משום דלא אתחזק איסורא וכ"כ הרא"ש שם. אך לרש"ל ומג"א (סי' תקי"ג) וכ"כ בתפארת שמואל שעל הרא"ש בפ"ק דביצה שם דלאו דוקא אתחזק לפנינו אלא אפי' אתחזק איסור בעולם. מיהו עכ"פ אתחזק בעולם כגון ליקח ביצים מן הא"י ביו"ט דע"כ יש מיעוט ביצים בעולם הנולדים ביו"ט. ואי ניזיל ב"ר לא נסתלק האיסור מן המציאות וע"ז אתי חומרא דדשיל"מ ואינו מניח את המיעוט להתבטל בתוך הרוב. משא"כ ברוב דמעשה ופעולה דאי ניזיל ב"ר אין כאן מציאות למיעוט האסור כלל. אלא דע"י חומרא דדשיל"מ נחדש שם איסור על הדבר בזה אזלינן ב"ר אף בדשיל"מ ועיי"ש מ"ש להוכיח כן מכ"מ. ועפי"ז נלפענ"ד דה"ה לענין ספיקא בדשיל"מ נמי אין לאסור לפי סברא זו בדשיל"מ אלא בספיקא דאתחזק איסורא כגון חתיכה א' מב"ח. או בספק ששני הצדדים נמצאו יחד בעולם. והספק הוא אם מצד זה או מצד זה כגון ספק מוכן דביצה (כד) דאסור אם יש במינו במחובר כמ"ש הרמב"ן בשבת פ' השואל דאע"ג די"ל שמא מתלוש מ"מ הוה ספיקא ואסור בדשיל"מ אפי' באי' דרבנן. ועכ"פ ספק זה דמי לביטול דאתחזק איסור בעולם. דהא אתחזק מחובר וישנו בעולם. אבל ספק דמעשה שאם נתפוס צד המותר אין כאן לאיסור מציאות אפי' בעולם זה מותר בדשיל"מ

ועפי"ז נראה לפרש דגם סוגי' דמעיקרא ידע דגם בדרבנן ל"ב ומש"ה הוה ניחא ליה סיפא אלא דרישא הוה קשי' ליה. מכדי הך ספיקא אסורה דאמר תנא במאי קמיירי. אי נימא בתערובות חד בחד ונאבדה אחת דקמ"ל כהש"ך (סי' ק"י) דבכה"ג ספד"ר אסור ודלא כהמנ"י בכללי ספיקות שלו (ס"ק כ') ז"א. דהא חד בחד הוא כ"ש וק"ו מנתערבה באלף כו'. דהא התם נמי אי נאבדה א' אסור לאכול התערובות א' א'. ואפי' שנים יחד לאדם א' אסור כמבואר בשו"ע יו"ד (סי' ק"י ס"ז) וברמ"א שם. ואם רובא לא מהני כ"ש ספק. ומיושב קו' השעה"מ (פ"ח ממ"א) דאמאי לא מוקים בתערובות חד בחד. דז"א דאי מיירי בתערובות חד בחד א"כ הך וספיקא אסורה מיותר לגמרי דיש לאוסרה מאותו טעם שאוסרין תערובות באלף מכח כ"ש. וקו' הכרו"פ (סי' ק"י) שהק' דלוקים בנולדה ביהש"מ בלא"ה לק"מ כמו שיישב בחו"ד שם יעוי"ש. והנה אחר העיון בסוגי' דלקמן (ז) גבי בדק בקינה של תרנגולת ובר"ן שם יראה הרואה דאי לא בספיקא דתערובת לא משכחת לה בביצה ספק מיו"ט ספק מחול דליהוי ספק שקול אלא בספק דמעשה דאי ניזיל בתר צד המותר אין כאן איסור כלל בעולם. ואי איכא לאיסורא בעולם אפי' ניזיל בתר צד המותר. כגון שיש בעולם מיעוט יולדות בלילה או כהא דר"ן שם שיש מיעוט ביצים בעולם שנולדים ביו"ט. אך בכה"ג ליכא ספק שקול אלא דאיכא רוב להיתר. דרוב יולדות מזכר שאינן יולדות אלא ביום ורוב ביצים מחול. ומבואר שם בגמרא ור"ן דאזלינן ב"ר. והשתא י"ל דהמקשה ס"ל כר"ן דכל שלא בתערובות בטל בדשיל"מ יעוי"ש. ומקשה דאפי' לא מיירי הך וספיקא אסורה בתערובות אלא בלא אתחזק איסורא לפנינו באופן די"ל דלא ידעינן ליה דאסור מטעמא דתערובות באלף. מ"מ לא מתוקמא בספק יו"ט ספק חול. דאי באתחזק איסורא בעלמא הא אזלינן ב"ר להתירא. ואי בספק דמעשה ודאי דליכא בזה חומרא דדשיל"מ וכמ"ש לעיל בד"ה ולכן. ומסיק בספק טריפה. וטעמא דאסורה לאו מאותו טעם שאוסרין נולדה ביו"ט שנתערבה באלף ושפיר מייתי לה תנא

והנה המעיין בר"ן שם בביצה (ז) יראה שכ' להדי' דמ"ש דבלא א"א כמו תערובות ביצים בטל אינו אלא באי' דרבנן. וכה"ג כ' השעה"מ (פ"ח ממ"א) בשם הר"ן לענין ס"ס בדשיל"מ. דס"ל להר"ן דבאיסור דאורייתא אסור ובדרבנן שרי. וס"ס דומה לרובא דלא א"א. ועפי"ז מיושב קו' השעה"מ והגרעק"א הנ"ל שהק' דאם גם מעיקרא ידע דגם בדרבנן ל"ב א"כ מיותר לגמרי מה דאמר ר"א אפי' בדרבנן ל"ב. ולפמ"ש יש ליישב. דשולל בזה סברת הר"ן דבלא תערובות בטל בדרבנן. דלפ"ז אכתי תיקשי לר"י ור"י במאי נוקים הך דספיקא אסורה. ויהיה הכרח לאוקמא בספק טריפה. וע"ז אתי ר"א למימר כשי' רש"ל ומג"א דלאו דוקא תערובות. אלא אפי' אתחזק איסור בעלמא ג"כ לא אזלינן ב"ר אפי' בדרבנן וכמבואר דעתם לעיל (פ"י) יעוי"ש וזמ"ש כל דשיל"מ כו' כלומר אפי' שלא בתערובות לפנינו. ודלא כר"ן נמי דאמר דדוקא באיסור תורה אלא אפי' מדרבנן ל"ב. ויהי' מיושב בזה ג"כ מה שהק'