ונגש הכהן נט

ולק"מ ג"כ קו' הצ"צ. דדוקא בביצה של ספק טריפה שפיר מקשה דאם תהיה כשירה אגלאי למפרע דכשירה היתה משעה ראשונה וכן אם תהי' טריפה ג"כ היא משעה ראשונה א"כ אין ההיתר למה שהי' אסור מקודם. משא"כ בבהמה קודם ח' ימים דאפי' אם תהי' כשירה דהיינו שתחי' ח' ימים ומבורר דב"ק היא משעה ראשונה. עכ"ז הא מעיקרא מה שאסרנוה לאו מטעם דדלמא נפל הוא. דהא מכח רוב ב"ק היינו מחזיקין אותה גם מקודם לב"ק ואעפי"כ אסרוה חכמים לזמן משום גזירה דפיהק וחולה והטילו עלי' איסור לזמן כל ח' ימים. א"כ כשיגיע הזמן שאחר הח' ימים פקע איסורא והותר ממה שהי' אסור ממש כמו ביצה שנולד ביו"ט שאיסורה מחמת הזמן. ומיושב ג"כ מה שהק' בס' דב"ח כמבואר לעיל. דהא הכא ג"כ אנו אומרים מכח הרוב דודאי לא יהי' מהמיעוט ובודאי אינו נפל. מיהו כיון דחכמים אסרוהו לזמן כל ח' ימים. א"כ כל איסור שהוא אסור לזמן הוה דשיל"מ. דזמן ההיתר ודאי יבא ויהי' מותר למה שהי' אסור

ובמ"ש יתיישב ג"כ קו' הכרו"פ (סי' ט"ו) על התוס' שחקרו בכ"מ טעם על מה שאסרו בהמה קודם ח' ימים ולמה לא אמרו בו טעם משום דא"ס על הרוב בדשיל"מ כמו"ש המג"א (סי' תקי"ג) לענין ביצים הניקחים מן הא"י ביו"ט יעוי"ש. ולפמ"ש לעיל לק"מ. דהתם בביצים הא המיעוט שנולדים ביו"ט הוא דשיל"מ מצד עצמותו שמותר אחר יו"ט והוי ככל דשיל"מ לזמן ואנו באין לבטל המיעוט בתוך הרוב ואומרים שביצה זו היא מהרוב ע"ז בא חומרא דדשיל"מ ואינו מניחו להבטל. משא"כ בהמה קודם ח' ימים. הא עיקר מה שאנו דנין אותו לדשיל"מ הוא משום הא גופיה שכ' התוס'. דאיסורו לזמן ח' ימים משום גזירה דפיהק וחולה. אבל בלא הך טעמא לית כאן דשיל"מ. דא"כ בכל רובא נימא להמתין שיתברר שאינו מהמיעוט וכמו"ש בס' דב"ח הנ"ל. א"כ ודאי סומכין על רוב ב"ק אי לאו משום גזירה דפיהק וחולה כמו"ש התוס'

פרט י

כתב המל"מ (פ"ו ממעילה) דלשי' הסוברים דהא דדשיל"מ ל"ב אפי' באלף. דלאו דוקא בביטול איסור והיתר שהוא לפנינו דאתחזק איסורא. אלא אפי' לא אתחזק איסורא כגון לקנות ביצים מן הא"י ביו"ט ג"כ לא סמכינן ארובא מה דרוב ביצים הם מאתמול משום דהוה דשיל"מ תיקשי להו מברייתא דפסחים (ז) בתיבה שנשתמשו בה חולין ומעש"ש ואח"כ נמצא בה מעות אם רוב חולין חולין. והא מעש"ש הוא דשיל"מ כמ"ש הרמב"ם (פ"י ממעש"ש)

ונראה ליישב זה בעז"ה. הנה בלא"ה יש להבין לשי' זו. דבאמת מצינו בנדרים דהוה דשיל"מ כנודע דאפשר בשאלה. ומבואר ביו"ד (סי' ר"ח) באם אמר הרי עלי כבשר מליח תלי' איך רוב אנשי המקום קורין בשר מליח. וכן שם (סי' ר"ך) אמר עד הקציר סתם קציר הוא קציר חטים. ואם המקום שנדר בו רובו קציר שעורים הולכין אחריו. הרי דבדשיל"מ אזלינן ב"ר. הן אמת דשם ביו"ד סי' רי"ג ס"ג וסי"ז) לענין נודר מכבוש ושמן מבואר דא"ה אחה"ר. והוא מהש"ס נדרים (נג) דאמר שם מה"ד ניזיל בתר רוב קמ"ל דספק איסורא לחומרא. וכבר חתרו בזה האחרונים (ריש סי' ר"ח) למצוא טעם והבדל בזה מה דבנדרים גופי' איכא דוכתי דאזלינן ב"ר ואיכא דוכתי דלא אזלינן. וכולם לא נחתו לדין בזה מה דנדרים הוה דשיל"מ ולא אזלינן ב"ר ועי' בס' בי"מ לאה"ע (סי' מ"ה) שכ' באמת דמ"ש בנדרים גבי שמן דלא אזלינן ב"ר הוא מטעם דשיל"מ. אך לא נחות שם כלל במה שדיברו האחרונים (בריש סי' ר"ח) מהא דמבואר ג"כ בנדרים גופי' דאזלינן ב"ר. ועבלח"מ (פ"ט מנדרים) שעמד בזה אש"ס דנדרים גבי שמן דלא אזלינן ב"ר. ותמה מאוד דבמאי אישתני נדרים מכל התו"כ דלא אזלינן ב"ר ויישב שם לפי דרכו ולא אתי עלה משום דבדשיל"מ לא אזלינן ב"ר. ובמקו"א הארכנו בזה ביישוב סתירת המקומות הנ"ל גבי נדרים ואכ"מ. ועכ"פ איך שיהי' תמוה מה דלא נחתו כל האחרונים הנ"ל ולא הזכירו להך מלתא. דנדרים הוה דשיל"מ ובדשיל"מ לא אזלינן ב"ר

והנכון לפענ"ד בזה דעיקר דשיל"מ לא הונח אלא על איסור המתבטל ברוב לעכבו שלא יתבטל וכאינו אין כאן רוב היתר אלא מחצה למחצה. והמיעוט האסור עם הרוב שניהם יחד נמצאים בעולם ואי ניזיל ב"ר לא נתבטל המיעוט האסור מן המציאות רק דנקטינן צד הרוב מכח גזה"כ דניזיל ב"ר. אבל היכא דאי ניזיל ב"ר אין כאן איסור כלל רק דע"י חומרא דדשיל"מ נחדש כאן איסור על הדבר ע"ז לא הונח חומרא דדשיל"מ. ולא מיבעי לשי' הר"ן בפ"ק דביצה ובסו"פ א"צ דלא אמרי' דבדשיל"מ לא אזלינן ב"ר אלא בביטול איסור והיתר דאתחזק איסור לפנינו דודאי הכין הוא. אלא אפי' לשי' רש"ל ומג"א המובא במג"א (סי' תקי"ג) דאין לקנות ביצים מן הא"י ביו"ט שמא נולדו ביו"ט אע"ג דרוב ביצים מאתמול משום דבדשיל"מ לא אזלינן ב"ר מ"מ נראה דטעם הסוברים כן הוא דגם זה מקרי אתחזק איסורא. דהא ע"כ נמצאים בעולם ביצים שנולדו ביו"ט. א"כ אע"ג דלא אתחזק איסורא לפנינו מ"מ אתחזק איסורא עכ"פ בעולם ואנו באין לבטל האיסור ברוב היתר למימרא דביצה זו היא מרוב היתר. ע"ז בא חומרא דדשיל"מ ואינו מניחו להתבטל. משא"כ בכה"ג דנדרים בכל הני דאייתינן לעיל. הא אי לאו דשיל"מ. לית כאן מיעוט האסור נמצא בעולם ביחד עם הרוב. כגוונא דהא דביצים מן הנכרי ביו"ט. דהא ע"י הנדר אנו באין להטיל שם איסור על שמן וכבוש וכדומה. מיבעי לן למימר דאזלינן ב"ר ושהנודר כיון להרוב ולא נאסר המיעוט כלל. אלא שתאמר שע"י דשיל"מ יהא אסור גם במיעוט ז"א. דהא דשיל"מ אינו אלא שאינו מניח האיסור המועט להתבטל. אבל לא להטיל שם איסור על המיעוט המותר ע"י חומרא דדשיל"מ. וכיון דאזלינן ב"ר שלשמן שומשמין אין קורין שמן סתם אז אין במציאות על המיעוט שם איסור כלל. ובזה אזלינן ב"ר אע"ג שהוא דשיל"מ. וכן בעד הקציר דאי ניזיל ב"ר אז כשכלה קציר שעורים כלה הנדר ואינו במציאות כלל בעולם. וכן בהא דריש (סי' ר"ח) בבשר מניח דאי ניזיל ב"ר אין כאן איסור כלל וכמ"ש: