ויוסף אברהם צח

לעשות נקבים ביריעה אלא דנקט אותה גבי השם לפי דבשאר תיבות קולף קליפה העליונה ואפי' שנחתכו האותיות לית לן בה ולכן ישאר המקום בלי נקב אבל גבי השם אי אפשר לקלוף הקליפה העליונה שמא יחתך השם ולכן מוכרח שצריך לקדור השם ולעשות נקב ביריעה וזה הדבר גנאי הוא לעשות נקבים ביריעה וא"כ קשה על הרב יד אהרן דאיך כתב על מילת בחוזק שיכול להניח מקומה פנוי והא אפילו ביריעת ס"ת אמרינן שתגנז. ונראה דעל הרב יד אהרן ל"ק כ"כ דגם הרב לא הכשיר אלא במילת בחוזק שאין בה שיעור ג"פ אשר אבל על הרב ב"ד קשה שכתב דאפילו יש בה שיעור פ' שלימה אין קפידא. ואנכי הדל לפקד"ן דאין ראיותיו מוכרחות ומה גם כי הם היפך דברי הרשב"ץ והרלב"ח ולכן נראה לע"ד דאם טעה הסופר וכתב ה' שני פעמים וקדר האחד יש להכשיר תפלין בזה כיון שאין בו כ"א שיעורא דר"ת ולא חשו לשיעור זה אכן אם כתב שני פעמים והשתחויתם אין יכול להניח האחד ויקדור השני כי שיעור זה יש בו שיעור פ' אליבא דכ"ע ואפילו שהוא נקוב יש לפסול תפלין זה כי אפילו בתוך האות הנקב ממלא כל החלל ואין להם תקנה אלא גניזה ובנדון זה אפילו הרב יד אהרן מפסיל שלא כתב דינו אלא על מילת בחוזק שאין בה אלא שיעורא דר"ת אבל והשתחויתם שיש בה שיעור פ' אליבא דכ"ע אפילו שהוא נקוב פסול ואפשר לדחוק ולומר דאפילו לדעת הב"ד לא הכשיר אלא ביש בו שיעור דר"ת אבל בנ"ד שיש בו שיעור ג"פ אשר יודה הרב דפסול ואפילו שהוא נקוב כנ"ל: הצעיר אברהם דיין ס"ט סימן ז'

שאלה חתן המקדש כלתו שפירסה נידה ומקובצים שם עשרה בני אדם לברך ברכת חתנים כיצד יעשה בנתינת הקידושין ופה אר"ץ נוהגים כשהכלה היא נידה שפורסת סודר על ידה ונותן עליהם הקידושין אי אריך למיעבד הכי וגם יש להסתפק ג"כ גבי אשה נידה אם מותר הבעל ליגע בה ע"י בגד באופן שלא יגע בבשרה כי הלא תראה למרן ז"ל בי"ד סי' קצ"ה שכתב לא יגע בה אפילו באצבע קטנה ולא יושיט דבר מידו לידה שמא יגע בבשרה